מרדכי גלדמן | ללא שם
מתוך הספר עין
הַיֹּפִי הָיָה תְּכֵלֶת שְׁמֵי הַחֻפְשָׁה
חֹפֶשׁ מֵחֵטְא אִי הֲכָנַת הַשִּׁעוּרִים
חֹפֶשׁ מִסוֹרְגֵי מַחְבְּרוֹת הַחֶשְׁבּוֹן
חֹפֶשׁ מֵהָאֵל נוֹרָא הַחֻמְרָה
שֶׁהֵצִיץ עַל תְּשׁוּקוֹתֵינוּ הַיַּלְדוּתִיּוֹת
דֶּרֶךְ עֵינֵי הַמּוֹרֶה
הַמְּזֻקָּן.
הַיֹּפִי הָיָה שְׁמֵי תְּכֵלֶת פְּנוּיִים
מֵעֲנָנִים וּמֵחוֹבַת הַיְּדִיעָה
(מַה יָּדַעְתִּי וּמַה לֹּא
וּמַה בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת וּמַה לֹּא
כְּלוּם לֹא בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת אֶת שֶׁסֵּרַבְתִּי לָדַעַת?)
וְאוּלַי קָדַם לְכָךְ מִבְּלִי מֵשִׂים
הַיָּפֶה כִּשְׂדֵרוֹת הַהוֹלְכוֹת לִכְחֹל הַיָּם –
שְׂדֵרוֹת זֵיתִים וַאֲשָׁלִים עֲנֻגִּים
בְּחֹם קֵיצִי שֶׁהִתִּיר חֲזָרָה לְעֵירֹם
אוֹ אוֹתוֹ קָפֶה עַל שְׂפַת הַמַּיִם
בּוֹ בִּלִּיתִי עִם הוֹרַי בִּטְעִימַת גְּלִידָה
כְּשֶׁהַיָּם טָבַע אֲחוּז לֶהָבוֹת
בְּלֵיל כּוֹכָבִים כְּנַעֲנִי.
מרדכי גלדמן הוא זוכה פרס ביאליק לספרות לשנת 2010
ועדת השופטים החליטה להעניק את הפרס למרדכי גלדמן על מפעל חיים בשירה; על השילוב המתקיים ביצירתו בין ההגותי לחושני ועל יכולתו לכתוב מתוך החוויה הבלתי אמצעית, אבל גם מתוך התרחקות ממנה ומבט מגבוה על תהליכי התודעה.