ספר השנה שלי הוא מרודים וסונטות : 'שני פחים ירוקים/ מרחרחים זה את זה/ ביום שרב', וויזלטיר תפס אותם על חם במבטו. אחת המעלות של שירת ויזלטיר, ובקובץ האחרון במיוחד, טמונה ביכולתו של המשורר הכביר הזה לרחף מעל למציאות חיינו, רגע כזבוב, רגע כנשר. לויזלטיר יש כישרון לגלות יופי בסחי הממשי והמנטאלי המציף אותנו; עם זאת,תגליותיו בסחי לא מסיחות את דעתו מן הסחי עצמו, דבר המוצא את ביטויו בשירה פוליטית חריפה. בחרתי לכתוב כאן על מרודים וסונטות, מתוך תקווה שיימצאו בין "כל האנשים שלא קוראים שירה", שהם, לפי ויזלטיר, "בערך כל האנשים", כמה שיחרגו ממנהגם, יציצו וייפגעו.
שהם סמיט*
הארץ- ספרים, יוני 2010
* שהם סמיט היא סופרת ומבקרת