שירי יומהולדת | מרדכי גלדמן

עקבות

 צִפּוֹר לְטָאָה וְכֶלֶב
עֲקֵבוֹתֵיהֶם מְשֻׂרְטָטִים בַּחוֹל
כִּכְתָב חַרְטוּמִים
אֲבָל אֲנִי מְפַעְנֵחַ בְּנָקֵל
"הָיִינוּ כָּאן"
הָיְתָה לָנוּ הֲוָיָה
הָיִינוּ בַּהֲוָיָתֵנוּ
הָיָה לָנוּ כָּאן
וְהוּא כָּאן
כָּתַבְנוּ
כָּתַבְנוּ בִּבְלִי דַּעַת
הוֹלְכִים וְכוֹתְבִים
וְרוּחַ הָעֶרֶב יִמְחַק
מִצְטָרֵף לַכּוֹתְבִים
כָּתַבְתִּי כַּף רֶגֶל
בְּכַף רֶגֶל יְחֵפָה
זֶהוּ רִיקוּד הַפְּסִיעָה
הַנִּמְחֵית
הָאַחֲרוֹנָה
אַךְ דָּבָר גַּם נוֹלָד -
פְּסִיעָה מְהֻסֶּסֶת
שֶׁל שָׁפִּירִית חָדָשָׁה עַל עָלֶה לוֹטוּס
לֹא עַל מַדְפֵי הַסִּפְרִיָּה
לֹא בַּחֲלְלֵי הַמּוּזֵאוֹן -
בַּשָּׂדֶה שֶׁל הַמַּמָּשִׁי.

אפלטון

אַפְּלָטוֹן עָצוּם עֵינַיִם
מְבַקֵּשׁ לַסֶּגֶת מֵאַכְזָבָת הַחִקּוּיִים
אֶל הַאִידֵאוֹת הַטְּהוֹרוֹת
אַךְ אֲפִלּוּ עֶלֶם שַׁיִשׁ
לֹא יִתְגַּלֶּה הַיּוֹם בְּדִמְיוֹנוֹ –

בֵּין הַחִקּוּי לְבֵין הַאִידֵיאָה
יֵשׁ בּוֹר רֵיק
שֶׁאַבְחָנוֹת חַדּוֹת מַסְתִּירוֹת בָּעֲרָפֶל



יומהולדת

בְּבֹקֶר יוֹמְהֻלַּדְתִי
הַ- 63
אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בַּקִּיר
וְאוֹמֵר
עוֹד מְעַט
כַּמָּה מְעַט?
יֵעָלֵם
וְהַמַּבָּט יוֹצֵר הַקִּיר
יֵעָלֵם עִמּוֹ
אֲבָל לִפְנֵי כֵן
סוֹף
סוֹף
אַצְלִיחַ לְהִוָּלֵד
אֶל רֶגַע שֶׁל הֹוֶה טָהוֹר

הִנֵּה בָּאתִי בִּשְׁעַרֵי הָרֶגַע
וַאֲרָיוֹת וּדְרָקוֹנִים
מַקְבִּילִים אֶת פָּנַי



חיוך

רֹאשָׁהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת הַזֹּאת
הַנֶּצַח יָכוֹל הָיָה בִּלְעָדָיו
אַךְ הוּא נוֹתָר בַּשַּׁיִשׁ
וחִיּוּכָהּ הַמְּטֻפָּשׁ וְהַוְּרַדְרַד
הַפְּרָטִי וְהַמִּקְרִי
רוֹדֵף אוֹתִי
גַּם בִּפְנֵי הַשַּׁיִשׁ שֶׁל נְעָרִים
שֶׁמֵּתוּ מִזְּמַן

הַפְּרָטִי וְהַמִּקְרִי
בְּבֹקֶר יוֹם הֻלָּדְתִּי
הֵם מַחַט הַנִּנְעֶצֶת בָּעַיִן
וְהַצְּנִיעוּת מִמֶּנִּי וְהָלְאָה.



פסל המשורר

מִתְחָרֵה בְּמוּצְגֵי הַפֶּרְגָמוֹן
אֲנִי פִּסְלוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר
כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב שִׁיר
עַל סַפְסָל מֵאֶבֶן
אַךְ כֵּיצַד תֻּנְצַח
כַּף רַגְלִי הַכּוֹאֶבֶת
הַמַּתְרִיעָה עַל יַבֶּלֶת עֲתִידִית
מִנְדוּדֶיהָ בְּמוּזֵיאוֹנֵי בֶּרְלִין
מִשִּׁטּוּטֶיהָ בַּגַּרְדוֹמִים וּבַאַזְכָּרוֹת
כֵּיצַד תֻּנְצַח הָאָמְנֵזְיָה
בָּהּ מִתְבַּצֵּר מֹחִי
הַמַּסְתִּיר מֵעַצְמוֹ אֶת מֹחוֹ.

*
בַּחֶדֶר בּוֹ נִצָּבִים
נַעֲרֵי שַׁיִשׁ מְדֻיָּקֵי שְׁרִירִים
אֲנִי שׁוֹכֵחַ אֶת מוּזֵאוֹן הַחוֹרִים הַשְּׁחוֹרִים
וּפוֹרְצִים מִמֶּנִּי שִׁירִים
כְּשַּׁיִש נוֹזְלִי לָבָן

אַךְ מַהוּ מֻשָּׂא תְּשׁוּקָתִי?
הַנֶּצַח
הַמָּוֶת
הָעֲלוּמִים
הַיֹּפִי
הָאֶבֶן
הָאֵלֶם
הַחוֹר
הָאָמָּנוּת?
כֻּלָּם?
וּבָחוּר תֵּל אֲבִיבִי אֶחָד
שֶׁכְּבָר מִזְמַן אֵינֶנּוּ
מִי שֶׁהָיָה

___________________________________________
 

שירים אלה הגיחו במוחי במוזיאון הפרגמון שבברלין
שם ביליתי את בוקר יומהולדתי באפריל 2009 מתוך הספר "הלכתי שנים לצדך" העומד לראות אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד-מוסד ביאליק