"תמרה היתה אהבת נעורי ובת זוגי הראשונה. היום היא גיסתי. זמן לא רב אחרי שנישאה לאפרים התחתנתי עם רננה, אחותה, ומאז, כבר עשרים שנה, אני אורח קבוע בבית שלהם". כך נפתח 'תמרה', הרומן החדש של יוסף בר-יוסף, ובמרכזו סיפור חייהן של שתי המשפחות, החל ממשפטו ומאסרו באמצע שנות ה-50 של מוסיק, קצין המשטרה הבכיר, אביהן הנערץ והאהוב של תמרה ושל רננה, ועד לחגיגת ליל העצמאות של שנת 1975, כאשר מצטרף אליהם האלוף הידוע במילואים, שיודע את האמת ה"אמיתית" שמאחורי ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים, וסוחף אחריו את תמרה אל עומק הבאר הנטושה.
בדומה לשני הרומנים הקודמים של בר-יוסף, 'לא בבית הזה' (הספריה החדשה, 2007) ו'למי אכפת מחלומות' (זמורה-ביתן, 2009), שהתקבלו בהתלהבות, גם 'תמרה' עוסק ביחסי הורים וילדיהם, בעניינים של חרפה וכבוד ואהבה, וגם במוזיקה, הרבה מוזיקה. אבל הפעם מדובר ברומן חברתי אקטואלי יותר. הוא נוגע בכמה מן העצבים הנסתרים בהווייתה של הנפש הישראלית, ואפשר לומר של הישראליוּת בכלל, ובעיקר בגילויים של התשוקה ו/או היוהרה לגעת בנשגב, שנדמה שכל גיבורי הרומן מבורכים בה או נגועים בה, והיא נגלית לנו לעתים כשהיא בוראת יופי וגדולה ולעתים כשהיא הרסנית. איכויותיו הספרותיות של הרומן, וטווח ועומק הנושאים שהוא עוסק בהם, מעמידים את מחברו בשורה הראשונה של הסופרים הישראלים.
הסיפורת של בר-יוסף פשוטה לכאורה, מספרת סיפור מתח פסיכולוגי-קיומי בשפת בני אדם ובטון דיבורי. זוהי סיפורת דיאלוגית, "מכניסת אורחים" וידידותית לקורא. אבל עם זאת היא גדושת סתירות, משופעת באפקטים קומיים, שנונה ואפילו נשכנית.
'תמרה' הוא הרומן הבשל ביותר של יוסף בר-יוסף, חתן פרס ישראל ומחזאי מוערך בארץ ובעולם. הוא מענג ומצחיק, מנסח שורת מצבי יסוד בחיינו כאן ועכשיו, אבל גם מציב מול פנינו, כשאנחנו לא מוכנים, מראה מלוטשת. הרומן ראה אור בשיתוף הוצאת כנרת זמורה-ביתן, בעריכת יגאל שוורץ.
'תמרה' הוא הרומן הבשל ביותר של יוסף בר-יוסף, חתן פרס ישראל ומחזאי מוערך בארץ ובעולם. הוא מענג ומצחיק, מנסח שורת מצבי יסוד בחיינו כאן ועכשיו,אבל גם מציב מול פנינו, כשאנחנול א מוכנים, מראה מלוטשת. ניצן קידר, חדשות אונו, נוב' 2010 |
תמרה, בדומה לרומנים שקדמו לו, עוסק ביחסי הורים וילדיהם, בעניינים של חרפה וכבוד ואהבה, הרבה אהבה, וגם במוזיקה, הרבה מוזיקה. אבל הפעם מדובר ברומן חברתי אקטואלי יותר. הוא נוגע בכמה מהעצבים הנסתרים בהווייתה של הנפש הישראלית, ואפשר לומר של הישראליות בכלל, ובעיקר בגילויים של התשוקה ו/או היוהרה לגעת בנשגב, שנדמה שכל גיבורי הרומן מבורכים בה או נגועים בה, והיא נגלית לנו לעתים כשהיא בוראת יופי וגדולה ולעתים כשהיא הרסנית. יורם מארק-רייך, ידיעות חיפה, אוקטובר 2010 |
קישורים הגיבור והמספר בארבע עיניים ברומן "תמרה" מתאר יוסף בר-יוסף גיבור המבקש להבין את עצמו דרך פענוח דמותה של אהובת נעורים. בעלילה מופלאה שנוטה לעיתים להפרזות, דמות הגיבור והמספר הופכות לאחת |
טוויסט בעלילה יוסף בר יוסף, חתן פרס ישראל לתיאטרון, זנח בשנים האחרונות את המחזאות לטובת הספרות בריאיון עימו, לרגל צאת ספרו החדש "תמרה", הוא מגלה כי כל הרומנים שלו העלו אבק שנים כמחזות לא גמורים, וכי המעבר לפרוזה היה לו מובן מאליו |
מכה בקורא ההמום בר יוסף...מכה ללא רחם בקורא ההמום, נוכח הטקסט הניסיוני מצד אחד, לטקסט מהוקצע ומהודק שנשלט על ידי סופר מחונן מבטן ומלידה. שליטתו בשפה העברית, מעניקה לנו ראיה שונה וחדשה, ואנו טועמים טעימה ממה שיכול וצריך להפוך בקלות, לאחד הספרים היותר טעונים, ובעיקר היותר מוצלחים שנכתבו כאן בשנים האחרונות. |
ספריו באתר:
לא בבית הזה