גאווה - שירים לכבוד חודש הגאווה

דורי מנור
השושנים הלבנות

מִתַּחַת לַכֻּרְכָּר שֶׁל גַּן הָעַצְמָאוּת
עוֹצֶרֶת לִי, וְלֹא בַּחֲרִיקַת בְּלָמִים,
סוּבָּרוֹ לְבָנָה (גִּיל שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה. קֵהוּת
חוֹרֶכֶת), וְנוֹהֵג בָּהּ בְּמַבָּט מַשְׁמִים

בָּחוּר. לֹא בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו, אֲבָל בָּחוּר.
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהוּא טָעַן שֶׁשְּׁמוֹ הוּא רֹתֶם.
אֲנִי הָיִיתִי "לִיאוֹר" בְּמִלְּעֵיל עָכוּר.
הִרְהַרְתִּי: הַדְּבָרִים שֶׁעֲלוּלִים לִקְרוֹת הֵם

אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁכָּךְ אוֹ כָּךְ צְרִיכִים לִקְרוֹת.
עָלִיתִי לַסּוּבָּרוֹ. חֻלְצָתוֹ הָיְתָה
מִסּוּג חֻלְצוֹת הָרֶשֶׁת. גֶּבֶר מְעָרוֹת:
רוֹפֵס, רָחָב, שָׂעִיר. הִבְחַנְתִּי בַּבְּלִיטָה

בְּמִכְנָסָיו (נִדְמֶה לִי שֶׁאָמַר: "מִכְנָס").
יָדַעְתִּי שֶׁעָלַי לִטֹּל אוֹתָהּ אֶל פִּי.
נָטַלְתִּי. אוֹר צָהֹב זָלַג מִן הַפָּנָס
הַיְשֵׁר אֶל חֲלָצָיו. הַקֹּר הָיָה מַקְפִּיא

אַף שֶׁהָיָה זֶה חֹדֶשׁ יוּלִי הַנּוֹזְלִי.
("הָאֱלֹהִי", קָרָא לוֹ פַּעַם – לֵךְ תָּבִין –
קָוָאפִיס). לֹא זָכוּר לִי מָה הָיָה גְּמוּלִי
בַּחֲלִיפִין הָאֵלֶּה. לֹא תִּשְׁעָה קַבִּין

שֶׁל חֶסֶד, מִן הַסְּתָם. אוּלַי פְּצִיעָה דַּקָּה
בְּמָה שֶּׁעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה מָתוּחַ.
הַהֶגֶה הִסְתַּחְרֵר מוּלֵנוּ בְּלִי תְּשׁוּקָה
וְהַזֵּעָה נִגְּרָה וְהָרֵיחוֹת שִׁטּוּ אַךְ

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא עָלְתָה עַד שֶׁנִּגְמַר הָאַקְט
וּמִשּׁוּם כָּךְ אוּלַי עוֹד לֹא הָלַכְתְּ לִישֹׁן.
כְּשֶׁשַּׁבְתִּי אַחַר כָּךְ הַבַּיְתָה כְּבָר חָמַקְתְּ
לַחֶדֶר, לֹא שָׁאַלְתְּ אִם הוּא הָיָה רִאשׁוֹן

וְלֹא רָצִיתְ לָדַעַת מָה הָיָה חֶלְקוֹ
וּמָה הָיָה חֶלְקִי וְאֵיזֶה סוֹף צִפָּה לִי.
כָּל זֶה הַלֹּא הָיָה יָדוּעַ לָךְ בֵּין כֹּה
וָכֹה, גַּם בְּלִי מִלִּים. עוֹד לַיְלָה אֶדִיפָּלִי

עָבַר עָלֵינוּ. לֹא תָּמַהְתְּ וְלֹא שָׁאַלְתְּ
אִם זֶה שֶׁעֲזָבַנִי לִי הָיָה יָקָר
מִמֵּךְ: בַּחֲדָרֵינוּ אַתְּ חָלַמְתְּ בְּאַלְט,
אֲנִי בְּבָּרִיטוֹן, עַל רֶכֶס הַכֻּרְכָּר

שֶׁמִּתַּחְתָּיו לֹא דְּרָמָה הִתְרַגְּשָׁה הַיּוֹם
אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ יָשִׁיר לַיֶּלֶד שֶׁכִּסִּית,
הַיֶּלֶד שֶׁתָּפַח מִזֶּרַע וּמֵחֹם
וְהִתְכַּסָּה כָּל לַיְלָה בְּשִׁכְבָה אַרְסִית

וְכָךְ יָצָא לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים, שֻׁמָּן
לוֹפֵת אֶת אֵיבָרָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יָגִיחוּ
מֵחֵמֶת חֲלִילָיו, וְאִם נוֹתַר סִימָן
לְיַלְדוּתוֹ, וַדַּאי סִימָן בִּלְתִּי-הָפִיךְ הוּא –

אוּלַי מֵרוֹץ הַדָּם בְּמַעֲלֶה פָּנָיו,
אוּלַי אִישׁוֹן-יַלְדוּת שֶׁעוֹד נוֹתָר פָּקוּחַ.
רְאִי אוֹתוֹ: עַכְשָׁו קָרוּעַ בּוֹ אֶשְׁנָב,
פִּרְצָה שֶׁלֹּא תּוּגַף כָּל עוֹד תִּהְיֶה בּוֹ רוּחַ.

אֲנִי זוֹכֵר כֵּיצַד מֻקְדָּם לְמָחֳרָת
עַל הַסָּדִין מָצָאת שְׁתֵּי שׁוֹשַׁנִּים צְחוֹרוֹת,
שְׁתֵּי שׁוֹשַׁנֵּי חָלָב שֶׁנִּיחוֹחָן נֶחְרַת
לַנֶּצַח בִּנְחִירַי וּלְעוֹלָם יַחְרֹת,

כְּמוֹ קַעֲקוּעַ, קַו שֶׁל בֹּשֶׁת בְּמַבָּט
עֵינַי, וְתָו שֶׁל שִׁיר בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ פְּנִימָה.
הֵבֵאתִי לָךְ פְּרָחִים יָפִים לִכְבוֹד שַׁבָּת.
הֵבֵאתִי לָךְ פְּרָחִים. אַתְּ עוֹד כּוֹעֶסֶת, אִמָּא?

(מתוך נפש אחת אחריך. שירים נוספים כאן)

שיר נוסף - בואו בנים

תמיר גרינברג
בו, באחד שאין בלתו

בּוֹ, בָּאֶחָד שֶׁאֵין בִּלְתּוֹ אָשִׂים אֶת מִבְטַחִי,
הוּא יִהְיֶה יוֹמִי, לַחְמִי, מְקוֹר כֹּחִי וְתֹם לִבִּי,
וּפֶצַע מְדַמֵּם בִּשְׁעַת זְחִיחוּת.

נוֹכְחוּתוֹ תִּשְׁפַּע מִכְּתַב יָדִי, מִמַּצָּעַי, מִקּוֹל צְחוֹקִי,
וּבְלֵילוֹת בְּדִידוּת וּבְעָתָה רַק הוּא יְהֵא עִמִּי,
וּמְצוּקָתוֹ תְּהֵא מְצוּקָתִי.

הוּא יַקְפִּיאֵנִי בְּאֵימָה, וְיַרְעִידֵנִי בִּתְשׁוּקָה,
בְּנוֹכְחוּתוֹ אַחְוִיר, וְאֶתְבַּלְבֵּל, וְאֶתְכַּסֶּה זֵעָה קָרָה,
וְכָל גּוּפִי יִקְדַּח אֵלָיו אֵלָיו.

כִּי רַק קוֹלוֹ אֶשְׁמַע, וְאֶל סוֹדוֹ אֶצְמָא,
אֶשְׁתֹּק מוּל פַּשְׁטוּתוֹ וְיִפְעָתוֹ הָעֲדִינָה,
וּבְהֶעְדֵּרוֹ אֶשְׁכַּב נְטוּל חַיִּים.

(מתוך בחסד)

יאיר דברת
* (מתוך המחזור ג'וני וליל גיהנום)

עַל חָזוֹ שֶׁל גּ'וֹנִי
פְּרָגִים צוֹמְחִים בְּקֶצֶב
מְסַחְרֵר
וְנָשִׁים מְקוֹנְנוֹת
עַל גַּג הָעַפְעַפַּיִם הָאָדֹם.

הַכֹּל אֵצֶל גּ'וֹנִי אָדֹם
הַחֶדֶר — אָדֹם
מִטָּה — אָדֹם
גַּם שְׁלוּלִית — אָדֹם
וְגַלְגַּל הָעַיִן? אָדֹם וְגִירִיּוֹת
מְחַפְּשׂוֹת אַחַר
הַפְּקַעַת
שֶׁל פֶּרֶג חָזֵהוּ שֶׁל גּ'וֹנִי

רַק אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין פְּקַעַת
זֶה אָדוֹנִיס
וְהָעוֹר שֶׁלּוֹ לָבָן וְהוּא פּוֹרֵחַ.

(מתוך הו 14)


דנה אמיר
עכשו, במתיקות הזאת

עַכְשָׁו, בַּמְּתִיקוּת הַזֹּאת,
הָעֲיֵפוּת רוֹדָה מִתּוֹכִי חַלּוֹת דְּבָשׁ.
מֵאָה דְּבוֹרִים מַגִּירוֹת בֵּין יְרֵכַי עָסִיס זָהֹב-חַם
וְזִמְזוּמָן פּוֹרֵעַ אֶת הַשַּׁלְוָה.

אֲנִי רוֹצָה לִצְעֹק מִן הָרָעָב, מִן הַתְּשׁוּקָה,
אֲבָל שְׁנָתֵךְ שְׁנַת יֶלֶד.
בְּשִׁפּוּלֵי בִּטְנִי אַתְּ לוֹחֶכֶת בְּלָשׁוֹן שֶׁל חֲלוֹמוֹת
מִשְׁחַת חָלָב.

(מתוך כל שמותי)

מרדכי גלדמן
הייקו

*
מִתְעַלְּסִים לָנוּ
בְּשָׁכְבֵנוּ, בְּקוּמֵנוּ
הַזרֶַּע אוֹזל

*
אַהֲבָתֵנוּ
כֶּנֶס צִפֳּרֵי נַחַל
חוֹלְמִים זֶה אֶת זֶה

*
אֶס אֶם אֶס מִמְּךָ
הוֹפֵךְ אוֹתִי בִּמְהִירוּת
לְהוֹמוֹטֶקְסְטוּאָלִי

(מתוך הלכתי שנים לצידך)

אפרת מישורי

* 
לְאַט
לְאַט
מַבְשִׁילָה
אֶל הַלֶּסְבִּיּוּת שֶׁלִי.

אִם בִּכְלָל מַבְשִׁילָה.
אִם בִּכְלָל לֶסְבִּית.

( מתוך ת'ינקרבל)


שיר לגברת
אן סקסטון

מאנגלית: אורית נוימאיר פוטשניק

בַּיּוֹם שֶׁל הַשָּׁדַיִם, בַּיּוֹם שֶׁל הַמָּתְנַיִם
צָלַף הַגֶּשֶׁם בַּחַלּוֹן בְּמַדְקֵרוֹת רָעוֹת.
הַגֶּשֶׁם בָּא כְּמוֹ נְחִיל אַנְשֵׁי כְּמוּרָה.
שָׁכַבְנוּ זוֹ עִם זוֹ כָּל כָּךְ שְׁפוּיוֹת, מְשֻׁגָּעוֹת.
חֲבוּקוֹת כְּכַפִּיּוֹת, כְּשֶׁבְּרוֹעַ סְעָרָה
דָּבְקוּ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם כְּמוֹ זְבוּבִים אֶל הַשְּׂפָתַיִם
וְאֶל עֵינֵינוּ הַשְּׂבֵעוֹת מֵעֹנֶג וְאֶל הַמָּתְנַיִם.

אָמַרְתְּ "הַחֶדֶר כָּל כָּךְ קַר מִגֶּשֶׁם"
וְאַתְּ כָּל כָּךְ נָשִׁית, נִפְתַּחַת פְּרִיחָתֵךְ,
שַׁרְתְּ בִּדְבֵקוּת לְקַרְסֻלַּי, לַמַּרְפְּקִים.
אַתְּ הַתּוֹצָר הַלְּאֻמִּי וְאֵין עוֹד כְּכוֹחֵךְ.
בַּרְבּוּר שֶׁלִּי, שִׁפְחָה נֶאֱמָנָה, כְּנִצָּנֵי וְרָדִים רַכִּים,
עַל הַמִּטָּה הַזֹּאת גַּם נוֹטַרְיוֹן הָיָה חוֹתֵם
בְּעוֹד אַתְּ לָשָׁה בִּי, עַד שֶׁאֶתְפַּח כְּלֶחֶם.


"הפנה אלי את פניך...")
מולאנה ג'לאל א־דין רוּמי
מפרסית: ראובן נמדר


הַפְנֵה אֵלַי אֶת פָּנֶיךָ, אֶל גַּנְּךָ הַפּוֹרֵחַ אֲנִי נִכְסָף!
פַּשֵּׂק נָא אֶת שְׂפָתֶיךָ, לַסֻּכָּר הַמָּתוֹק אֲנִי נִכְסָף!

הוֹ שֶׁמֶשׁ, הַפְצִיעִי לְרֶגַע מִבַּעַד לְמָסַךְ הֶעָנָן
כִּי אֶל אוֹר פָּנַיִךְ הַקּוֹרְנוֹת בְּיִפְעָה אֲנִי נִכְסָף!

אָמַרְתָּ לִי: "לֵךְ, אַל תָּצִיק לִי יוֹתֵר לְעוֹלָם!"
גַּם לַמִּלִּים הַמָּרוֹת שֶׁמִּפִּיךָ יָצְאוּ אֲנִי נִכְסָף!

הִתְדַּפַּקְתִּי עַל דַּלְתוֹתֶיךָ, הַשּׁוֹעֵר אוֹתִי גֵּרֵשׁ.
גַּם אֶל גַּעֲרַת שׁוֹעֵר־בֵּיתְךָ הַנִּרְגָּן אֲנִי נִכְסָף!

כְּמוֹ יַעֲקֹב הָאֻמְלָל אֲנִי תָּר אַחֲרֶיךָ, נוֹאָשׁ,
אֶל יְפִי־תָאֳרוֹ שֶׁל הַנַּעַר יוֹסֵף אֲנִי נִכְסָף!

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, הָעִיר בִּלְעָדֶיךָ הִיא בֵּית־אֲסוּרִים,
אֶל חֵרוּת הֶהָרִים וּמֶרְחֲבֵי הַמִּדְבָּר אֲנִי נִכְסָף!

חֲבֵרַי־לַמַּסָּע חִדְלֵי הָאִישִׁים נִמְאֲסוּ עָלַי עַד מְאֹד,
לְחֶבְרַת לוֹחֲמִים, גִּבּוֹרִים וְכוֹבְשִׁים אֲנִי נִכְסָף!

לִבִּי מְשֻׁעְבָּד לְפַרְעֹה, תַּחַת עֹל רִשְׁעָתוֹ נֶאֱנָק,
אֶל אוֹר־פָּנָיו הַקּוֹרֵן שֶׁל משֶׁה בֶּן עַמְרָם אֲנִי נִכְסָף!

קַצְתִּי בְּנַפְשִׁי מִפְּנֵי הַיּוֹמְיוֹם מְלֵא הַתְּלוּנָה,
אֶל מְהוּמַת הַשִּׁכְרוּת וְשִׁירַת־שִׁכָּרוֹן אֲנִי נִכְסָף!

כְּמוֹ דִיוֹגֶנֶס הַיָּשִׁישׁ אֲנִי סוֹבֵב בָּעִיר עִם פָּנָס:
מָאַסְתִּי בְּשֵׁדִים וּמִפְלָצוֹת, אֶל הָאָדָם אֲנִי נִכְסָף!

אָמְרוּ לִי: "אֵין אָדָם בַּנִּמְצָא! תְּחַפְּשֶׂנּוּ לַשָּׁוְא".
עָנִיתִי: "אֶל זֶה שֶׁאֵין לְמָצְאוֹ אֲנִי נִכְסָף!"

נִסְתָּר מִכָּל עַיִן, אַךְ עֵינוֹ צוֹפִיָּה בַּכֹּל,
אֶל זֶה, הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, אֲנִי נִכְסָף!

אֲנִי הוּא כְּלִי־הַמֵּיתָר, הָאַהֲבָה פּוֹרֶטֶת עָלַי,
אֶל אֶצְבְּעוֹתָיו הַזְּרִיזוֹת שֶׁל מְנַגֵּן אֱלֹהִי אֲנִי נִכְסָף!

בְּיָד אַחַת גְּבִיעַ יַיִן, וּבִשְׁנִיָּה קְוֻצָּתְךָ הַשְּׁחֹרָה,
לִרְקֹד כָּךְ עַד כְּלוֹת בְּלֵב הַכִּכָּר אֲנִי נִכְסָף!

זְרַח עָלַי מִמִּזְרָח, הוֹ שַׁמְּס הַגֵּאֶה מִטַּבְּרִיז,
כִּי כְּמוֹ הַדּוּכִיפַת, אֶל חָכְמַת־שְׁלֹמֹה אֲנִי נִכְסָף!

(מתוך הו! 13)

יאיר דברת
א.
ג'וֹנִי וַאֲנִי בְּלַיְלָה רִאשׁוֹן
כְּמוֹ נוֹשֵׂא וְנָשׂוּא
בְּמִשְׁפָּט.
ג'וֹנִי לֹא אוֹמֵר הַרְבֵּה
אֲנִי אוֹמֵר מְעַט
אֲבָל מַסְפִּיק כְּדֵי לִהְיוֹת
אֲנִי — ג'וֹנִי שֶׁל קֶרֶן רְחוֹב
אֲנִי — ג'וֹנִי שֶׁל פִּנָּה חֲשׁוּכָה,
בַּלֵּב, אֲנִי ג'וֹנִי־בְּלִי־פַּחַד.

ג'וֹנִי וַאֲנִי הוֹלְכִים יָד בְּיָד
בַּשְּׂדֵרָה.
בְּלַיְלָה רִאשׁוֹן
בְּלִי פְּרָטִים הַרְבֵּה,
רַק בִּרְכַּיִם עַל אַדְמַת גֶּשֶׁם
וְאַגָּן.

(מתוך מלאך ראשון)