במרכזו של ספר זה עומדת החברה היהודית בממלכה רחבת הידיים של פולין-ליטא, מאז אירועי ת"ח-ת"ט ועד אבדן עצמאותה של פולין בעשורים האחרונים של המאה השמונה-עשרה. הדיון בספר עוסק בהיבטים המרכזיים של חיי הנישואין היהודים, ומגוון מצבי משבר שפקדו אנשים נשואים, בתוך מסגרת הנישואין או מחוץ לה. החברה היהודית המזרח-אירופית, כנראה יותר מהחברה האשכנזית הישנה, אחותה הבכירה, כיוונה את אנשיה אל תוך המערכת הזוגית. מנהגים שהתפתחו בימי הביניים עד כדי גיבושם במאה השבע-עשרה לכלל הסכמי ממון קבועים, נועדו לפתור מראש מצבי משבר עתידיים. דילמות שהתעוררו כאשר ניצבו אינטרסים שונים אל מול הנישואין, נפתרו בדרך כלל תוך העדפת הנישואין. אפילו משברי אמון אישיים בין בני זוג נותבו, תוך מאמץ ניכר, אל השארת הנישואין על כנם. כל אלה יוצרים תמונה מצטברת של חברה הרואה בנישואין מצב ראוי ואף הכרחי.
תרבותם ואורחותיהם של יהודי פולין-ליטא היו תרכובת של גורמים משפיעים שונים. הפריזה הגיאוגרפית והדמוגרפית והשיוך המעמדי והכלכלי יצרו מגוון דרכי התנהלות בחיי הנישואין, בעיקר בנוגע לאתגרים כלכליים. הדבר ניכר בעיקר בקשר ההדוק בין דרכי ניהולן של חברות בעלי המלאכה לבין מצבן ומעמדן של המשפחות החברות בהן. גם המקורות התחיקתיים והמנהגים שהשפיעו על יהודי פולין-ליטא היו מגוונים: המסורת האשכנזית מימי הביניים, השפעות של החוק והמנהג הפולני, מסורות יהודיות מקומיות, תחיקה שהושתתה עליהם מצד אצילים ששלטו בחלק ניכר מן הארץ, תקנות קהילתיות ותקנות של ועדים על-קהילתיים. על כל אלה נוספו גורמים דינמיים שנבעו משינויים כלכליים ומרוחות הזמן. גם במהלך חיי הנישואין ובהתמודדות מול מצבי משבר בהם, ניכרים כל צדדיה של המערכת הזו.
ד"ר תמר שלמון-מאק מלמדת במרכז האוניברסיטאי אריאל, במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ובמכון שכטר למדעי היהדות.