אליאנה דוידוב – החקירה הראשונה
גם בסיוטיה לא היתה יכולה חוקרת הציפורים אליאנה דוידוב לדמיין את מה שקרה מיד לאחר שנחתה בבן-גוריון. איך היה אפשר לשער שתמצא את חברתה הטובה שבורה, שתישאב כל כולה לתוך האסון שלה, שתיקלע למרדף, שתסכן את חייה; שתראה מקרוב את המוות בדמות גופתה הקטנה, הנגועה, של תינוקת שנרצחה.
דוידוב, אורניתולוגית שמתעניינת רק בציפורים שכיחות, שתיינית ששומרים לה בקבוק פרטי בבר, ורווקה נצחית שלא מתחייבת לאף אחת, נאלצת לצאת מגדרה ולהתחיל להתעניין גם בסביבתה האנושית, כדי לא לאבד את היקר לה מכל. בדרך להצלת נפש חברתה, היא עוברת דרך קהילת ברסלב בתל אביב, הקהילה הרוסית בבאר שבע, קהילת הוויפסנה בקיבוץ חצבה, וגם: הקהילה הלסבית הפרטית שלה. בלית ברירה היא נעזרת בפסיכיאטר-קרימינולוג, גבר שבגברים, ובחוקרת מורעלת במשטרה, מושא תשוקתה הכמוסה, שמסייעים לה להגיע לגילוי מטלטל. בדרך לפתרון התעלומה תגלה דוידוב גם דבר או שניים על עצמה. היא אפילו תשקול להפוך לבלשית במשרה מלאה.
גוזל – התעלומה הראשונה בסדרת בלשיות חדשה מאת ארנה קזין, בהובלת אליאנה דוידוב, בלשית בהתהוות, היא תוספת חיונית למדף המקומי של הספרות הבלשית.
ארנה קזין היא סופרת ומסאית. ספרה האחרון, לטפס על ההר, או: איך לכתוב (אחוזת בית, 2015), מדריך כתיבה ומסה על כתיבה, היה לרב מכר. קזין היא כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. עם ששת ספריה נמנים גם פיקניק, אסופת סיפורים קצרים (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) ואפס עד 12, יומן השנה הראשונה (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2011). גוזל הוא ספרה הבלשי הראשון.
טעימה מהספר
ציפורים. זה כל מה שהיה לי בראש באותם ימים. ובמיוחד: ציפור אחת מסוימת בשם מאינה, חסונה, חומסת, שכבשה את תל אביב וחוללה בה חורבן אטי ויסודי