אל שיריו של מרק (מרדכי) רַדזינֶר יש לגשת בחיל ורעדה. בעצם הם תפילות, שירי תודה ממעמקים. מרק הוא בן לניצולי שואה, שבשנת 1983 עזב את ביתו באוסטרליה למען היישוב החקלאי בגליל – כְּלִיל. רדזינר נאבק עם האל המסתתר של הגלות ועם האל הגואל של השיבה.
השירים מתהווים בין נופים מנוגדים – עמק טרשים וחרובים בגליל, שהמשורר ושכניו הפכו אותו לאחד הכפרים היפים בארץ, ונופי המדבר וסיני, שם הזוועה הגדולה של ההיסטוריה נטמעת בעצימות הגדולה עוד יותר של הגיאולוגיה ושל המטא-היסטוריה. בהיסטוריה, כמו בטבע, הוא קרוע בין החולף והטרנסצנדנטי.
הָאֵל הַנּוֹטֵשׁ
מַרְשֶׁה לְךָ לִנְטֹש.
גָּהַרְתָּ מֵעָלַי כֶּאֱלִילֵי חֲלוֹם
כָּךְ נַעֲשֵׂיתָ אָבִי הַקַּדְמוֹן,
אֲבִי כָּל אָב.
מרק (מרדכי) רדזינר נולד בשוויץ לפני סוף מלחמת העולם השנייה. ילדותו עברה עליו בבלגיה עד שהיגר עם משפחתו לאוסטרליה. הוריו מפולין ומרבית משפחתם נספתה בגטו ורשה.
באוסטרליה לימד רדזינר ספרות, כתב שירה ופרסם בכתבי עת שונים. בשלב מסוים ניסה חיים של חזרה לאדמה ב"בוש" האוסטרלי, וב-1980 עלה לארץ והיה ממקימי הכפר כְּלִיל. עשרות שנים לימד במכללת הגליל המערבי.
מרק נשוי לפסלת בתיה רדזינר, והם מגדלים ירקות ומייצרים שמן זית, גבינות ויין.