תיאוריה וביקורת הוא כתב עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל במתכונת דו-שנתית, שהחל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים".
המערכת שואפת לפרסם מאמרים ומסות שמפתחים כלי מחשבה תיאורטיים ביקורתיים, ובו בזמן עוסקים במורכבותו ובייחודו של ההקשר המקומי.
אף שכתב העת אינו בעל יומרה להיות "ישראלי", הוא משמש במה לעיסוק בישראל כמקום, כחברה וכתרבות. כתב העת יפרסם מאמרים שהדיון התיאורטי בהם מצוי בזיקה מפורשת למציאות הישראלית או מאמרים שעוסקים בחומרים מקומיים.
שאלת ה"מקום" תוגדר על ידי המערכת באופן רחב ופתוח. כתב העת מבקש לחרוג מן הגבולות הדיסציפלינריים המקוובלים באקדמיה ומזמין כתיבה בין-תחומית ורב-תחומית מתוך ביקורת מתמדת על גופי ידע קאנוניים.
תוכן העניינים:
* פתח דבר: בעלי חיים | יואב קני
* הכול אודות סתוית: ביוגרפיה חייתית | תמר נוביק
* מותר הכלב מן האדם: מׅגַששים לכלבי גישוש במשטרת המנדט | בנימין בלום
"איפה שיש אנשים יש זבובים": חרקים, אנשים ושאלת האתנוגרפיה הרב-מינית – המקרה של החקלאות בערבה | לירון שני
* גדר חיה ובועטת: נזילות בין-מינית והזואופואטיקה של קפקא | נעמה הראל
* כמו חיות | אלפונסו לינגיס
* הזרזיר של מוצרט | אלנה פסרלו
* משפילים מבט: המציאות והסבל בזעיר אנפין בסרטי הארבה של חן שינברג | ענת פיק
* קופים מצלמים | ינאי טויסטר
* תיק עבודות - "אני הכלב שתמיד היה פה": על שלוש עבודות וידאו וציור אחד של גויה | גלעד רייך
* אחרי הסובייקט, בעקבות החיה: ז'אן-לוק ננסי מראיין את ז'אק דרידה - הקדמה | יואב קני
* "צריך לאכול טוב", או החישוב של הסובייקט | ז'אן-לוק ננסי וז'אק דרידה
* אנושי זה הכי, אחי | יניב איציקוביץ'
* לכך נוצרת: על יהודים ובעלי חיים | מירה בלברג
* תפקיד האינטלקטואל בעידן ההכחדה | עפרי אילני
* תחת כפות הנמר (עם נחום גוטמן) | איתן בר-יוסף