תיאוריה וביקורת הוא כתב-עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל במתכונת דו-שנתית, שהחל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים".
המערכת שואפת לפרסם מאמרים ומסות שמפתחים כלי מחשבה תיאורטיים ביקורתיים, ובו בזמן עוסקים במורכבותו ובייחודו של ההקשר המקומי.
אף שכתב העת אינו בעל יומרה להיות "ישראלי", הוא משמש במה לעיסוק בישראל כמקום, כחברה וכתרבות. כתב העת יפרסם מאמרים שהדיון התיאורטי בהם מצוי בזיקה מפורשת למציאות הישראלית או מאמרים שעוסקים בחומרים מקומיים.
שאלת ה"מקום" תוגדר על ידי המערכת באופן רחב ופתוח. כתב העת מבקש לחרוג מן הגבולות הדיסציפלינריים המקוובלים באקדמיה ומזמין כתיבה בין-תחומית ורב-תחומית מתוך ביקורת מתמדת על גופי ידע קנוניים.
תוכן העניינים:
פתח דבר | שאול סתר
המלך והעירום: תקשורת, המונים והחוק הלא-כתוב | יובל קרמניצר
הסנגורית על הלא-נולד: הלוחמת נגד ההפלות והתיאורטיקנית הביקורתית | מעין גולדמן
הניאו-ציונות: דיוקן סוציולוגי | הילה דיין
"האסון מנקודת מבטם": הימין הלבן החדש בדרום אפריקה | יהונתן אלשך
דיוקן המבקר כאיש כנסייה: יוזף רצינגר והקתוליזציה של הפרויקט המודרני | כרמה בן יוחנן
רקוויאם למערב: בעקבות וולבק | הוד הלוי
תיק עבודות – נקודת מיצוי: אמנות פלסטינית עכשווית בחיפה | רולא ח'ורי رلى خوري
״לחשוב את השלם באי-אמיתותו״: על התיאוריה החברתית של אדורנו | נווה פרומר
היבטים של הימין הקיצוני החדש | תיאודור אדורנו
"הטוטליזציה של המושגים היהודיים 'גלות' ו'גאולה' היא שורש הטעות" – שיחה | שבא סלהוב