.jpg)
בשני כרכיה הראשונים (כרך א', כרך ב') של האסופה המקיפה משירתו של מרדכי גלדמן, הלכתי שנים לצדך, נכללו שירים מספרים שכתב מאז שנות השבעים ועד 2010. בכרך זה, השלישי, כלולים שלושת ספריו האחרונים עד כה: תורת הייחוד (2013), קו לילה (2015) וגלקסיות, ספר חדש שטרם פורסם.
ספרים אלה, הכתובים בקולות רבים – ליריים, הגותיים, חושניים, אירוטיים, רליגיוזיים ועוד – מציגים את המשורר במיטבו הבשל ורב ההשראה. נגיעת שיריו באמת וביופי נוקבת, כואבת ולא פעם מסחררת.
מרדכי גלדמן הוא מהמעולים במשוררים העבריים החיים היום. הוא פרסם עד כה 17 ספרי שירה ותורגם לשפות רבות. שיריו זיכו אותו ב"פרס חומסקי", "פרס ראש הממשלה", "פרס ברנר", "פרס עמיחי" ו"פרס ביאליק" למפעל חיים בשירה.
גלדמן הוא גם פסיכולוג קליני, מבקר אמנות, מסאי ואמן פלסטי.
חופשה
זוֹמֵם כָּעֵת חֻפְשָׁה גְּדוֹלָה —
נַפְשִׁי הַלֵּאָה מִסִּבְכֵי הָעֲלִילָה
מְבַקֶּשֶׁת מָנוֹחַ בְּנוֹפִים רְחוֹקִים
מְבַקֶּשֶׁת לְהִפָּטֵר מֵעַצְמָהּ
וְלִנְדֹּד לְמֶרְחַקָּיו שֶׁל עַצְמִי אַחֵר
אֲפִלּוּ אֶל הֶעְדֵּרוֹ הַמֻּחְלָט
שֶׁל עַצְמִי מִסּוּג זֶה אוֹ אַחֵר
אֶתֵּן לָהּ אֵפוֹא פִּילִים נְבוֹנִים
צָהֳלַת קוֹפִים זְרִיזִים וְגַנְבָנִים
וְשָׂדוֹת שֶׁל שִׂיחֵי קָמֶלְיָה
בְּאוֹרוֹת שְׁקִיעָה אוֹ זְרִיחָה
כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לֹא אֶעֱשֶׂה דָּבָר
שֶׁאֵינוֹ הֶכְרֵחִי לְצָרְכֵי הָרֶגַע
מִדֵּי עֶרֶב אֶצְעַד לִי הָעִירָה
לָקַחַת סִיבוּב עַל הַפִּיל מוֹמוֹ
לְשׂוֹחֵחַ בַּגָּן עִם נְעָרִים נְזִירִים
עֲרֻמִּים בִּגְלִימוֹת כְּתֻמּוֹת
לִנְדֹּד בֵּין מִקְדָּשׁ לְמִקְדָּשׁ
וּלְחַיֵּךְ אֶל חִיּוּכוֹ שֶׁל הַבּוּדְהָה
כְּשֶׁעֵינַי טוֹבְעוֹת בִּזְהַב הָאִיקוֹנִין
וּבְמִפְלְסֵי הָעֹמֶק הַסּוּמִים
אַפְלִיג בְּמַסָּע נוֹסָף, סוֹדִי בְּתַכְלִית,
אֶל לֵב הָאֹפֶל הָרוֹעֵד
שָׁם נֶחְבָּא הָאוֹצָר הַגָּדוֹל
שֶׁל שִׁיריֵ מוֹתִי
כְּבָר לוֹקֵחַ בְּאֶצְבְּעוֹתַי אֶת הָעֵט —
כָּעֵת שְׁעָתוֹ שֶׁל נ"ב
תשוקתך
תְּשׁוּקָתְךָ אֵלַי תְּהוֹמִית
הַאִם תּוּכַל לַעֲמֹד בָּהּ?
הַאִם אֲנִי אֶעֱמֹד בָּהּ?
בּוֹא נְדַבֵּר כָּל הַלַּיְלָה
עַל הַתְּשׁוּקָה וְעַל הַמִּשְׁתּוֹקֵק
אוֹ נִשְׁתֹּק עַל זֶה וְעַל זֶה
נִישַׁן בִּשְׂדוֹת פֶּרֶג מְדַמְדְּמִים
וְנִזְכֹּר אֶת הַחֹרֶף
בוקר אחרי
כְּשֶׁנִּפְרְדוּ לְיַד הַמִּינִיבּוּס
בִּנְשִׁיקוֹת פֶּה אֶל פֶּה
רָאִיתִי אֶת לֵיל הַדּוֹדִים מִמֶּנּוּ הֵגִיחוּ
אֶל בֹּקֶר הַשַּׁבָּת הַקָּרִיר, הַתְּכַלְכַּל
רֵיחַ מַצְּעֵיהֶם נָגַע בִּנְחִירַי
גַּם אֲנִי נֻשַּׁקְתִּי עַל שְׂפָתַי
אֲפִלּוּ לַיְלָה מְאֻשָּׁר אֶחָד
יוֹלִיד יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב
יַשְׁכִּיחַ אֶת זְמַנִּיּוּתָהּ שֶׁל כָּל הִתְלַקְּחוּת
אֶת שְׁעָתָם הַקְּצָרָה שֶׁל פִּרְחֵי הָאָבִיב
שָׁקֵד פַּרַח עַל רֹאשִׁי בְּפִרְחֵי אוֹר
רֶגַע אָבִיב בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף
הייקו
*
לְבַדִּי מוּל יָם
בְּסָגֹל עַיִן אֱלֹהִית —
יָרֵחַ חָצוּי
*
לְבַדִּי עַל צוּק
יםָ רוֹח שבחשכה
הוֹ רוּחוֹת הַסְּתָו
*
יָד בְּיָד עַל הַגָּדָה
עַל הַנַּחַל אוֹר יָרֵחַ
דָּג קוֹפֵץ זוֹהֵר
*
מִתְעַלְּסִים לָנוּ
בְּשָׁכְבֵנוּ, בְּקוּמֵנוּ
הַזרֶַּע אוֹזל
*
אַהֲבָתֵנוּ
כֶּנֶס צִפֳּרֵי נַחַל
חוֹלְמִים זֶה אֶת זֶה
*
אֶס אֶם אֶס מִמְּךָ
הוֹפֵךְ אוֹתִי בִּמְהִירוּת
לְהוֹמוֹטֶקְסְטוּאָלִי