.jpg)
אידיוט
מאת פיודור דוסטויבסקי
הנסיך מישקין חתר לסנט פטרסבורג לאחר שהות ארוכה בסנטוריום. בהיר שיער ועיניים, חסר פרוטה אך שופע חמלה. החברה העירונית החומרנית מסווגת את מישקין כ״אידיוט" בגלל תום ליבו. ברכבת הוא פוגש את רוגוז׳ין שחור השיער נהנתן, רע לב והולל. דמותו שטנית לכל פרט ודבר. שניהם מתחרים על ליבה של נסטסיה, שלאחר מסכת תלאות בוחרת ברוגוז'ין העשיר. הסוף דרמטי, כמיטב מסורת דור הזהב של הרומן הרוסי במאה ה־ 19: רוגוז'ין רוצח את נסטסיה ומוגלה לסיביר,ואילו מישקין שוקע בטירוף סופני.
דוסטויבסקי סבל מאפילפסיה וחייו היו גיהינום מתמשך : מאסר וגלות בסיביר, עוני והתמכרות הרסנית להימורים. "האידיוט הוא האדם המושלם ביופיו הפנימי לעומת החברה הרקובה", כתב. הוא האמין ב״סובורנוסט" אחוות אדם המגשרת על פערים כלכליים ואידיאולוגיים. זו יצירה גדולה של גאון מיוסר.
ד״ר אריאל אוקסהורן,
מתוך ישראל היום - שישיבת, ספטמבר 2011