המוח רחב משמיים
אמילי דיקנסון
יש דברים מתעופפים
יֵשׁ דְּבָרִים מִתְעוֹפְפִים -
צִפּוֹר - דְּבוֹרָה - שָׁעוֹת -
פֹּה אֵין מָקוֹם לְקִינוֹת.
יֵשׁ דְּבָרִים שְׁרוּיִים בִּמְנוּחָה -
נֶצַח - יָגוֹן - הָרִים -
גַּם כָּאן, לֹא עָלַי הַמְּלָאכָה.
יֵשׁ הַנָּחִים וּבְנוּחָם מִתְעַלִּים.
לְפָרֵשׁ שָׁמַיִם מִי יֵדַע?
דּוּמָם מִשְׂתָּרַעַת הַחִידָה.
את מנת לילנו לשאת
אֶת מְנַת לֵילֵנוּ לָשֵׂאת -
אֶת מְנַת הַבֹּקֶר -
אֶת הָרִיק בְּתוֹכֵנוּ בְּבוּז לְמַלֵּא,
אֶת הָרִיק בְּאֹשֶר -
כָּאן כּוֹכָב, וְשָׁם כּוֹכָב,
יֵשׁ שֶׁתּוֹעִים בַּדֶּרֶךְ,
כָּאן עֲרָפֶל - וְשָׁם עֲרָפֶל -
עַד אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ -
על המנתח לנהוג בזהירות
עַל הַמְנַתֵּחַ לִנְהֹג בִּזְהִירוּת
כְּשֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת הַסַּכִּין!
תַּחַת כָּל חִתּוּכָיו הַדַּקִּים רוֹחֵשׁ
שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל - הַחַיִּים!
לילות פרא - לילות פרא!
לֵילוֹת פֶּרֶא - לֵילוֹת פֶּרֶא!
לוּ הָיִיתִי אִתְּךָ
הָיוּ לֵילוֹת פֶּרֶא
עִנוּגּיִ, עִנוּגּךְ!ָ
שָׁוְא - מַשַּׁב רוּחוֹת -
לַלֵּב הָעוֹגֵן -
חֲסַל סֵדֶר מַפָּה -
חֲסַל סֵדֶר מַצְפֵּן!
חוֹתְרִים בְּגַן עֵדֶן -
הָא - יָם וּמְצוּלָה!
לוּ רַק עָגַנְתִּי
הַלַּיְלָה - בְּךָ!
נכון, קצר על אדמה
נָכוֹן, קָצָר עַל אֲדָמָה -
וְאֵין קֵץ - לַחֲרָדָה -
וְאֶחָד־אֶחָד נִגְדָּע,
אַךְ מַה בְּכָךְ?
נָכוֹן, אוּלַי נָמוּת -
גַּם מֵיטַב הַחִיּוּת
לֹא תִּגְבַּר עַל הַבְּלוּת,
אַךְ מַה בְּכָךְ?
נָכוֹן, בַּשָּׁמַיִם -
יִתְעַיְּנוּ אֵיכְשֶׁהוּ הַמֹּאזְנַיִם -
שִׁוְיוֹן חָדָשׁ תִּרְאֶה עַיִן,
אַךְ מַה בְּכָךְ?
המוח רחב משמַים
הַמֹּחַ - רָחָב מִשָּׁמַיִם -
אִם תָּשִׂים אוֹתָם צַד בְּצַד -
יָכִיל הָאֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ
בְּנָקֵל - וְאוֹתְךָ - בַּצַּד -
הַמֹּחַ עָמֹק מִיָּם -
שִׂים כָּחֹל - מוּל חַכְלִילִי -
וְיִבְלַע הָאֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ -
כִּסְפוֹג - אֶת מֵי הַדְּלִי.
הַמֹּחַ שׁוֹקֵל כְּמִשְׁקַל אֱלֹהִים -
אִם תָּרִים - אוּנְקְיָה־אוּנְקְיָה -
יִבָּדְלוּ זֶה מִזֶּה - אִם בִּכְלָל -
כִּצְלִיל מֵהֲבָרָה -
הפיגומים תומכים בבית
הַפִּגּוּמִים תּוֹמְכִים בַּבַּיִת
עַד שֶׁהוּא בָּנוּי
וְאָז הֵם נְסוֹגִים אָחוֹר
וְהוּא נִצָּב רָאוּי,
סוֹמֵךְ אוֹתוֹ עַצְמוֹ
וְשׁוּב אֵינוֹ זוֹכֵר
אֶת הַחוֹזֶה וְהַנַּגָּר -
מַבָּט כָּזֶה לְאָחוֹר
יֵשׁ לַחַיִּים הַמֻּשְׁלָמִים -
עָבָר שֶׁל מַסְמְרִים וּמֶלֶט -
וְאָז צוֹנְחִים הַפִּגּוּמִים -
ונְפֶשֶׁ מִתְגלַּמֶֶּת -
ליל חייה האחרון
לֵיל חַיֶּיהָ הָאַחֲרוֹן
לֹא נִשְׁתַּנָּה מִלֵּילוֹת,
פְּרָט לַמִּיתָה - זוֹ שִׁנְּתָה
אֶת הַטֶּבַע בְַּאחַת
הִשְׁגַּחְנוּ עַכְשָׁו בְּזוּטוֹת -
בְּמַה שֶּׁעַד כָּאן לֹא הֻרְגַּשׁ
וְהָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה עַל נַפְשֵׁנוּ
כָּתַב אוֹתוֹ כְּמוֹ בְּמֻדְגָּשׁ.
הָלכַנְו הָלוךֹ ושָׁובֹ
בֵּין חַדְרָהּ הָאַחֲרוֹן
וְחַדְרֵי אֵלֶּה שֶׁיּוֹסִיפוּ לִחְיוֹת
מָחָר - לְמַרְבֵּה עָווֹן,
שֶׁהַשְּׁאָר יִהְיוּ קַיָּמִים
וְהִיא דִּינָהּ לִכְלוֹת
עוֹרֵר קִנְאָה בְּזוֹ שֶׁכְּבָר
עָמְדָה עַל סַף הָאֵינְסוֹף -
חִכִּינוּ בְּעוֹדָהּ גּוֹוַעַת -
הַזְּמַן הָיָה צַר -
נַפְשׁוֹתֵינוּ נִדְחֲקוּ מִכְּדֵי לְדַבֵּר
לְבַסּוֹף נָפַל דָּבָר.
הִיא אָמְרָה דָּבָר וְשָׁכְחָה -
וְאָז קַלִּילָה כְּאַגְמוֹן
רָכְנָה אֶל הַמַּיִם, רֶגַע פִּרְכְּסָה -
עָנְתָה אָמֵן, וַתָּמֹת -
וַאֲנַחְנוּ - הִתְקַנּוּ אֶת שְׂעָרָהּ,
הִזְקַפְנוּ אֶת רֹאשָׁהּ -
וּפְנַאי נוֹרָא נוֹתַר אָז
לְהָשִׁיב אֱמוּנָה עַל כַּנָּהּ -
המהומה בבית
הַמְּהומָּה בַּבַּיתִ
בְּבֹקֶר אַחֲרֵי מוֹת
הִיא הַקּוֹדֵר בָּעִסּוּקִים
עַל אֲדָמוֹת -
טִאטוּא הַלֵּב
וְאִחְסוּן הָאַהֲבָה,
שֶׁשּׁוּב לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ שִׁמּוּשׁ
עַד עוֹלָם -
מתוך: המוח רחב משמיים | אמילי דיקנסון | ליקט, תרגם והעיר: שמעון זנדבנק