אנטומיה התפתחותית של הנפש
תיאור, הגדרה ומיפוי תפקודי הנפש
הספר מציע תיאור, הגדרה וייעוד של תפקודי הנפש המרכזיים – אלה המוכרים לכולנו מהחוויה הבלתי-אמצעית ומשפת הדיבור: תודעה, אני, רצון, תחושה, רגש, קשב, ועוד. המכלול כולו יוצר מעין מפה של הנפש, שאין לה תקדים בספרות הפסיכואנליטית והפסיכולוגית, מבחינת הדיוק, המובחנות והארגון שלה. בין היתר מגדירה המפה הנפשית מחדש את מקור הקשיים הנפשיים, את אופי השיבושים שהם גורמים, ואת כיווני הטיפול המתבקשים.
עד עתה, הידע המצטבר של הפסיכואנליזה לא הצליח לסגור את הפער המשמעותי בין ההתנסויות הראשונות, החשובות כל כך, לבין העדר ידע מספק באשר לאופן שבו הן נרשמות בנפש האדם – ומאוחר יותר באשר לצורות הנוכחות שלהן בחיי הנפש הבוגרים. כתוצאה מכך נשענת הפרקטיקה הטיפולית יותר על ניסיון מצטבר ואינטואיציה ופחות על ידע שמבוסס על תיאור והמשגה של הארגון הראשוני של נפש.
למפה הנפשית יש גם ממד התפתחותי: היא נשענת על ההנחה שתפקודי הנפש, בדומה לאלו של הגוף, מתפתחים-מתמיינים לפי סדר קבוע מראש. סדר זה מאפשר למפות את התפתחות-התמיינות התפקודים הנפשיים ולהבחין ביניהם, ואף למפות את השפעתם של התפקודים המוקדמים על המאוחרים, ולהפך.
הספר מלווה בדוגמאות מהקליניקה הממחישות את הקשר בין קשיים נפשיים עכשוויים לבין שיבושים מוקדמים בתפקודי הנפש. מיפוי הנפש והבנת סדר התפתחותם של התפקודים הנפשיים מאפשר ליצור תשתית משותפת לטווח רחב של תחומים, כגון: הטיפול הפסיכואנליטי והדינמי, פסיכיאטריה, מחקר פסיכולוגי, חינוך, הורות, חקר המוח ועוד.
הספר מיועד למטפלים, חוקרים, מחנכים, הורים, וכל מי שיש לו עניין בחיי הנפש.
יואב יגאל הוא פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור לפילוסופיה. ספרו נכתב על בסיס עבודות ומחקרים רבים שערך לאורך השנים.
"השפה היא המדיום העיקרי שבאמצעותו יוצרות שיטות הטיפול הפסיכואנליטיות מגע ומתערבות בחוויות הקיום המוחשיות, הייחודיות והאישיות של המטופלים. כדי להסביר לעצמה את מה שמתרחש במרחבי הנפש הסמויים והאישיים היה על הפסיכואנליזה ליצור שפות תיאורטיות, המורכבות ממונחים ומושגים מופשטים. מדובר בשתי שפות שונות מאוד, שהתקשורת ביניהן לא בהכרח ברורה. הספר מציע ניסיון האחדה בין השפה האישית, האינטימית והחווייתית, לבין השפה התיאורטית-הכללית. תיאור והגדרת התפקודים הנפשיים מאפשרים למפות את הנפש כמכלול באותם מונחים, מושגים ומלים שבהם מתאר/ת המטופל/ת התנסויות, חוויות ותחושות. באופן כזה יוצר הספר מרחב לשוני משותף לידע והידוע שברשות הרבים, וללא-ידוע והלא-מודע שברשות הפרט."