אויב משותף
הַמִּלְחָמָה הוֹלֶכֶת לִתְפֹּס תְּנוּמָה. הַלּוֹחֲמִים הוֹלְכִים לִידִידוֹתֵיהֶם
עֲיֵפִים וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁדִּבְרֵיהֶם יִתְפָּרְשׁוּ שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה: נִצַּחְנוּ כִּי לֹא
מַתְנוּ. הָאוֹיְבִים נִצְּחוּ כִּי לֹא מֵתוּ, וְאִלּוּ הַתְּבוּסָה הִיא מִלָּה יְתוֹמָה.
אֲבָל הַלּוֹחֵם הַיָּחִיד אֵינֶנּוּ חַיָּל בְּחֶבְרַת מִי שֶׁהוּא אוֹהֵב: לוּלֵי עֵינַיִךְ
הַמְּכֻוָּנוֹת לְלִבִּי, כַּדּוּר הָיָה מְפַלֵּחַ אֶת לִבִּי! אוֹ: אִלּוּלֵי הִשְׁתַּדַּלְתִּי
שֶׁלֹּא לְהֵהָרֵג, לֹא הָיִיתִי הוֹרֵג אִישׁ! אוֹ: פָּחַדְתִּי לְגוֹרָלֵךְ אִם אָמוּת,
לָכֵן נִצַּלְתִּי כְּדֵי לְהַבְטִיחֵךְ שֶׁשָּׁלוֹם לִי. אוֹ: הַגְּבוּרָה הִיא מִלָּה שֶׁאֵין
מִׁשְתַּמְּׁשִים בָּהּ, אֶלָּא רַק עַל הַקְּבִָרים. או: בַּקְָּרב לֹא חָׁשַבְתִּי
עַל הַנִּצָּחון, כִּי אִם עַל הַׁשַּלְָוה וְעַל הַנֶּמֶׁש שֶׁבְּגַבֵּךְ. או: כַּמָּה
קָרוֹב הַמֶּרְחָק בֵּין הַשַּׁלְוָה, הַשָּׁלוֹם וַחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלָּךְ. אוֹ: כַּאֲשֶׁר
צָמֵאתִי, בִּקַּשְׁתִּי מַיִם מֵאוֹיְבִי, אַךְ הוּא לֹא שְׁמָעַנִי וְלָכֵן קָרָאתִי
בִּשְׁמֵךְ וְרָוִיתִי. הַלּוֹחֲמִים מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים אוֹמְרִים דְּבָרִים דּוֹמִים
בְּחֶבְרַת אֲהוּבֵיהֶם. אֲבָל הַהֲרוּגִים מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים לֹא מְבִינִים, אֶלָּא
מְאֻחָר מִדַּי, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוֹיֵב מְשֻׁתָּף: הַמָּוֶת. אִם כָּךְ, מַה מַּשְׁמָעוּת
הַדָּבָר? מָה הַמַּשְׁמָעוּת?
קיץ וחורף
אֵין חָדָשׁ. הָעוֹנוֹת כָּאן שְׁתַּיִם:
קַיִץ מְמֻשָּׁךְ כִּצְרִיחַ מִסְגָּד בְּאַפְסֵי אֶרֶץ
וְחֹרֶף כִּנְזִירָה בִּתְפִלָּה כְּנוּעָה.
וְאִלּוּ הָאָבִיב מְסֻגָּל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו
רַק בְּעֵת קַבָּלַת פָּנִים: בְּרוּכִים הַבָּאִים
לַעֲלִיַּת יֵשׁוּ.
אֲשֶׁר לַסְּתָו,
הוּא אֵינוֹ אֶלָּא בֵּית הִתְבּוֹדְדוּת
לְהַרְהֵר בּוֹ עַל מַה שֶּׁכְּבָר נָשַׁר מֵחַיֵּינוּ,
בַּדֶּרֶךְ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵינוּ.
אִם כֵּן, הֵיכָן שָׁכַחְנוּ אֶת הַחַיִּים? שָׁאַל הַפַּרְפָּר
כְּשֶׁחָג סְבִיב הָאוֹר
וְאַחַר כָּךְ נִשְׂרַף בִּּדְמָעוֹת!
יכול להיות אחרת
לֹא, לֹא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת, לֹא כְּפִי
שֶׁחָשַׁבְנוּ, גַּם אִלּוּ חִכִּינוּ שָׁעָה נוֹסֶפֶת —
אָמַר לָהּ ... וְהָלַךְ.
אִלּוּ נָחָה צִפּוֹר עַל כְּתֵפִי,
אוּלַי הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת —
אָמְרָה לוֹ... וְהָלְכָה.
הָלְכוּ יַחְדָּו וְנִפְרְדוּ בְּתַחֲנַת הַמֶּטְרוֹ
כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי שְׁזִיף שֶׁנִּפְרְדוּ מֵהַקַּיִץ.
עָבַר עַל פְּנֵיהֶם נַגַּן גִּיטָרָה, צוֹחֵק
בְּעוֹדוֹ בּוֹכֶה ובּוֹכֶה בְּעוֹדוֹ צוֹחֵק וְאוֹמֵר:
לֹא, אוּלַי הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת, אִלּוּ הֶאֱזַנְתֶּם
לַגִּיטָרָה בַּזְּמַן הַנָּכוֹן.
אָמַרְתִּי: לֹא וָלֹא! אוּלַי הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת,
אִלּוּ הִפְנוּ מַבָּטָם לְצִלָּם בְּעוֹדָם חֲבוּקִים
וּמַזִּיעִים וְנוֹפְלִים עַל הָרָצִיף
כְּמוֹ עֲלֵי הַסְּתָו!
*
זֶהוּת הִיא מַה שֶּׁאָנוּ מוֹרִישִׁים וְלֹא מַה שֶּׁאָנוּ יוֹרְשִׁים, מַה שֶּׁאָנוּ
מְחַדְּשִׁים וְלֹא מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכְרִים. זֶהוּת הִיא מַרְאָה נִפְסֶדֶת שֶׁעָלֵינוּ
לִשְׁבֹּר כָּל אֵימַת שֶׁאָנוּ מִתְפַּעֲלִים מֵהַהִשְׁתַּקְּפוּת בָּהּ!
*
הַאִם יוֹדֵעַ מִי שֶׁעוֹמֵד עַל גּוּפַת קָרְבָּנוֹ — אָחִיו — וְצוֹעֵק: "אַלְלָה
אַכְּבָּר", שֶׁהוּא כּוֹפֵר. הֲלֹא הוּא רוֹאֶה אֶת אֱלֹהִים בְּצַלְמוֹ הוּא: יְצוּר
קָטָן יוֹתֵר מִכָּל יְצוּר אֱנוֹשׁ.
*
אוֹי הַזְּמַן! רוֹפֵא לְרוֹמַנְטִיקָנִים. אֵיךְ הוּא הוֹפֵךְ אֶת הַפֶּצַע לְצַלֶּקֶת
וְאֶת הַצַּלֶּקֶת לְגַרְגֵּר סוּמְסוּם. אֲנִי מַבִּיט לְאָחוֹר וְרוֹאֶה אֶת עַצְמִי
רָץ בַּגֶּשֶׁם, כָּאן, וְכָאן, וְכָאן. הַאִם הָיִיתִי מְאֻשָּׁר מִבְּלִי דַּעַת?
***
מתוך: אפקט הפרפר מבלר מאת מחמוד דרוויש | בחרה ותִרגמה מערבית: עפרה בנג'ו | ערך: ארז שוויצר
כל הזכויות בעברית שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ