גשרים נופלים לאט | שירים

אגדות לילה ובוקר 1

★
כִּמְלַטֵּף מַיִם עַל גַּבִּי אַתָּה מִתְבּוֹנֵן,
סוֹפֵר חֻלְיוֹת, מְצַלֵּם, מִתְנַשֵּׁם.
"זֶה כְּמוֹ לְהִתָּקַע לְבַד בְּוִילָה בּוּרְגֶזָה,"
אַתָּה אוֹמֵר, "מֵרֹב חֲשָׁשׁ לִשְׁבֹּר
אֶת הַשַּׁיִשׁ הַבּוֹהֵק – אַתָּה מְלַקֵּק."

★
לֹא קִדַּשְׁתָּ אוֹתִי – בָּכִיתִי נוֹרָא.
הִסְתּוֹבַבְתִּי שְׁנָתַיִם עִם
עִגּוּלִים שְׁחֹרִים סְבִיב הָעֵינַיִם.
יָשַׁבְנוּ בַּכִּכָּר, נִגַּבְנוּ דְּמָעוֹת:
בְּשָׁנִים לְלֹא שֵׁנָה צָמַח
לְךָ לֵב יַבָּלוֹת.
גֵּרַדְתִּי, מָרַחְתִּי מְשָׁחוֹת,
אָחַזְתִּי חָזָק, בִּקַּשְׁתִּי בְּקֶמַח וּמַיִם
שְׁבָרִים לְאַחוֹת.
לָמַדְתִּי לֶאֱפוֹת עוּגוֹת מְתוּקוֹת.


★
הַכֹּל יָשׁוּב חוּץ מִמַּה שֶּׁלֹּא.
תִּינוֹקוֹת יִצְחֲקוּ וַחֲתָנִים יִשְׂמְחוּ
וּפְרָחִים יִפְרְחוּ וְיִבְּלוּ.
הַתּוֹדָעָה הַתּוֹעָה
תִּתְכַּנֵּס בַּחֲזָרָה. גַּם
אֲנִי אוּלַי אֵדַע, אוּלַי אֶזְכֹּר,
אוּלַי אַפְסִיק לִכְעֹס וְאֶחְזֹר.

בָּרדוּדים

אֲנִי שׂוֹחָה לְאַט בָּרְדוּדִים, מְשַׁכְשֶׁכֶת בָּאָפְסָיִם,
כְּמוֹ אֲנָפָה אוֹ חֲסִידָה – חֲבִיבוֹת הַגָּדָה.
בִּיקִינִי לָבָן, קֶצֶף לָבָן, עָנָן קָטָן לָבָן.
לֹא מְאֹד מְעַנְיֵן, לֹא מְאֹד מְסֻכָּן.
לֹא חֶשְׁכַת מַעֲמַקִּים, לֹא עוֹלָמוֹת עֲלוּמִים,
לֹא זְרָמִים, לֹא מַדָּפִים טֶקְטוֹנִיִּים עֲצוּמִים,
לֹא מַחְשָׁבָה מְסֻבֶּכֶת, לֹא תְּהוֹמוֹת, לֹא תַּנִּינִים.

מִמֶּרְחָק, נָעִים לִרְאוֹת אֶת הַקַּרְחוֹנִים נְמַסִּים.

כָּכָה אֲנִי רוֹצָה, בָּרְדוּדִים, בַּלֹּא טוֹבְעִים,
לִשְׁכַּב עַל הַסַּפָּה, לִרְאוֹת סְדָרוֹת וּסְרָטִים,
לֶאֱכֹל עֲנָבִים.



מקום הנחמד

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הָרָקִיעַ כְּמוֹ
אוּלְטְרָמָרִין וְהַמַּיִם עֶלְיוֹנִים.
אֲנִי שׁוֹמַעַת שִׂיחוֹת עָלִים,
וִכּוּחֵי רְגָבִים, אֶת שְׁעוֹת
אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַזֹּהַר
מְפַלֵּחַ.

חֶסֶד אֱלֹהִים פֹּה אִתִּי,
וְעֵץ חָרוּב.
אֲנִי לֹא מְבַקֶּשֶׁת סֶדֶק
לְהֵרָאוֹת,
זֶה מָקוֹם הַנֶּחְמָד שֶׁלִּי.

שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנִים
חִכִּיתִי
לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.
הַשֶּׁמֶשׁ. גַּם כְּשֶׁהִיא טוֹבָה –
מְסַנְוֶרֶת.



שירי אהבה של אישה כמעט מבוגרת

לַטֵּף אֶת מִצְחִי, אֶת גֶּשֶׁר אַפִּי,
אֶת סַנְטֵרִי. הִתְעַלֵּם מִגּוּפִי,
הוּא לֹא חָשׁוּב עַכְשָׁו.
לְחַשׁ בְּאָזְנִי. דַּבֵּר בִּלְשׁוֹנִי.
הִתְעַלֵּם מֵרַגְלַי, מִשָּׁדַי, מִבִּטְנִי,
הֵם לֹא חֲשׁוּבִים עַכְשָׁו.
הַבְטַח הַר גָּבוֹהַּ, נוּרִית
וּדְבוֹרָה. בַּחוּץ סְעָרָה,
הִיא לֹא חֲשׁוּבָה עַכְשָׁו.
דַּלְתֵּנוּ סְגוּרָה.

***

★

הַיַּעַר דּוֹמֵם. עָמֹק בָּאֲדָמָה
עוֹד נָעִים הַשָּׁרָשִׁים, אֲבָל
הֶעָלִים שׁוֹתְקִים. פִּטְרִיָּה
חֲבוּקַת גֶּזַע מְרִימָה רֹאשָׁהּ,
אֲנִי קוֹטֶפֶת אוֹתָהּ.

הָאִצְטְרֻבָּלִים רֵיקִים, מַחֲטֵי
הָעֵץ קֵהִים, הָאֲבָנִים רַכּוֹת
וְהַצֵּל חַלָּשׁ. אֵין כָּל רֵיחַ,
הָאֲוִיר עָקָר, הָרוּחַ נוֹשֵׁב
כְּאִלּוּ הַכֹּל רָגִיל, אֲבָל.
מֵרָחוֹק אֲנִי רוֹאָה
שִׁבְעָה גַּמָּדִים רָצִים, אוּלַי
הֵם עוֹד לֹא יוֹדְעִים.

לַיְלָה, חֹשֶךְ. זֶה מַתְאִים.
אֵשֵׁב עַל הָאֲדָמָה וְאֶשְׁזֹר בִּשְׂעָרִי
עֲנָפִים יְבֵשִׁים.
הַיַּעַר דּוֹמֵם, אֵין חַיּוֹת, אֵין צִפֳּרִים,
לֹא רָחוֹק מִכָּאן נִטְבְּחוּ יְלָדִים.




גשרים נופלים לאט שירים מאת ענת בצר | עריכה: ארז שוייצר
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ