הו! 22 - טעימה

מתוך הו! גליון 22 - אסופה משירת העולם

הנהר בכה מאוד | אמירה הס
מערבית-יהודית: אפרים פריזד

מֶזֶג מֵי הַנָּהָר
וְהַיָּמִים אֲשֶׁר חָדְלוּ מִהְיוֹת
לֹא נָחוּ מֵהֶמְיַת נַפְשָׁם.
דְּרָכִים הוֹבִילוּנוּ לְכָאן,
מַחֲצִית רוּחִי בְּגַעַשׁ הַמַּיִם
וּמַחֲצִית רוּחִי קְטוּעַת צַוָּאר.
פָּרָשַׁת יְמֵי חַיַּי
רְקוּמָה כְּבִטְנָה בְּבֶטֶן הַמַּיִם,
משי
מְרַצֵדּ.
נוֹלַדְנוּ אֶל מֵי הַנָּהָר
יַלְדֵי הַנָּהָר אֲנַחְנוּ
רֵיחוֹ בִּנְשִׁימוֹתֵינוּ.

השארת לי שתי ירושות | אמילי דיקנסון
מאנגלית: אורית נוימאיר-פוטשניק

הִשְׁאַרְתָּ לִי — שְׁתֵּי יְרֻשּׁוֹת,
אַהֲבָתְךָ הַמְּתוּקָה,
שֶׁאֱלֹהִים הָיָה שָׂמֵחַ
לוּ יָכֹל לָתֵת כְּמוֹתָהּ —
הִשְׁאַרְתָּ לִי גְּבוּלוֹת כְּאֵב —
כְּמוֹ יָם פָּתוּחַ לִרְוָחָה —
בֵּין הַנִּצְחִי וּבֵין הַזְּמַן —
בֵּינִי —
לְבֵין תּוֹדַעְתְּךָ —

הזמן התליין | ויליאם קרלוס ויליאמס
מאנגלית: שמעון זנדבנק

אַבְנֵר זָקֵן מִסְכֵּן, כּוּשִׁי אִישׁ־שֵׂיבָה מִסְכֵּן!
הָיוּ יָמִים אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיִיתָ כָּל־כָּךְ חָזָק
שֶׁתָּלִיתָ אֶת עַצְמְךָ בְּחֶבֶל סְבִיב הַצַּוָּאר
בְּחַוַּת דּוֹק הוֹלִיסְטֵר כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁאַתָּה מְסֻגָּל לְנַצֵּחַ
אֶת הַזַּיְּפָן בַּקִּרְקָס — וְזֶה לֹא הָרַג אוֹתְךָ.
עַכְשָׁו פָּנֶיךָ בְּיָדֶיךָ וּמַרְפְּקֶיךָ
עַל בִּרְכֶּיךָ, וְאַתָּה שׁוֹתֵק וְשָׁבוּר.

לנסיך מרוק | אלזה לסקר-שילר
מגרמנית: ירדן בן-צור

הוֹ, אַתָּה מֶתֶק אַהֲבָתִי, פָּנֶיךָ הֵן גַּן הַדְּקָלִים שֶׁלִּי,
עֵינֶיךָ נִילוּסִים מְנַצְנְצִים
בְּנִנּוֹחוּת סְבִיב הַמָּחוֹל שֶׁלִּי.
בְּפָנֶיךָ כְּשׁוּפִים
כָּל דִּמּוּיֵי דָּמִי,
כָּל הַלֵּילוֹת שֶׁהִשְׁתַּקְּפוּ בִּי.
כְּשֶׁשְּׂפָתֶיךָ נִפְתָּחוֹת,
הֵן מַסְגִּירוֹת אֶת הִתְעַלֻּיּוֹת־רוּחִי.
תָּמִיד הַפְּעִימָה הַזּוֹ אַחֲרֶיךָ,
וּלְעוֹלָה כְּבָר הֶעֱלֵיתִי אֶת נִשְׁמָתִי.
נַשֵּׁק אוֹתִי בַּאֲדִיקוּת,
מִשְׂחַק הַלֵּב הַמְּתַקְתַּק,
בּוֹא נִתְחַבֵּא בַּשָּׁמַיִם,
הוֹ, מֶתֶק אַהֲבָתִי.



על הודו הרועם | אוסיפ מנדלשטם
מרוסית: זאב גייזל

עַל הוֹדוֹ הָרוֹעֵם שֶׁל מִצְעַד הַדּוֹרוֹת,
וְעַל גֹּבַהּ שִׁבְטִי עֲתִידִי
כְּבָר נֻשַּׁלְתִּי מִכּוֹס בְּמִשְׁתֵּה הָאָבוֹת,
מֵרָנִּי, שִׂמְחָתִי וּכְבוֹדִי.
עַל כְּתֵפַי מְזַנֵּק הָעִדָּן הַטּוֹרֵף —
אַךְ אֵינֶנִּי זְאֵב בְּדָמִי.
בְּעַרְבוֹת הַסִיבִּיר תִּתְחָבֵנִי הֵיטֵב
בְּשַׁרְווּל הַמְּעִיל הַחָרְפִּי.
לֹא אֶרְאֶה שָׁם פַּחְדָן אוֹ בֻּצְבּוֹץ מִתְפַּתֵּל
אוֹ גַּלְגַּל מַאְדִּים מֵהַדָּם,
שׁוּעֲלֵי הַשְּׁלָגִים לִי יִגְּהוּ אֶת הַלֵּיל
בַּכָּחֹל הַקַּדְמוֹן שֶׁל יָפְיָם.
תּוֹבִילֵנִי לַלֵּיל בּוֹ זוֹרֵם יֵנִיסֵי
וְהָאֹרֶן נוֹשֵׁק לְכוֹכָב —
כִּי אֵינֶנִּי זְאֵב, וְאוֹתִי יְחַסֵּל
רַק הַהוּא שֶׁדָּמַי כְּדָמָיו.


אמנות אחת | אליזבת בישופ
מאנגלית: קובי מידן

אִבּוּד הוּא אָמָּנוּת נִתֶּנֶת לְלִמּוּד;
דְּבָרִים רַבִּים כָּל־כָּךְ גְּדוּשִׁים בַּמִּשְׁאָלָה
לֶאֱבֹד, שֶׁאָבְדָנָם אֵינֶנּוּ פֻּרְעָנוּת.

אַבְּדִי דְּבַר־מָה כָּל יוֹם. חֲיִי עִם עַצְבָּנוּת
שֶׁל מַפְתְּחוֹת שְׁכוּחִים, שָׁעָה שֶׁלֹּא נֻצְּלָה.
אִבּוּד הוּא אָמָּנוּת נִתֶּנֶת לְלִמּוּד;

אַט־אַט אַבְּדִי יוֹתֵר, יוֹתֵר בִּמְיֻּמָּנוּת:
שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת, הַיַּעַד שֶׁאֵלָיו
תִּכְנַנְתְּ לִנְסֹעַ. אֵין בְּאֵלֶּה פֻּרְעָנוּת.

אָבַד לִי שְׁעוֹן אִמִּי. הַבַּיִת הֶחָמוּד
הָאַחֲרוֹן, אוֹ זֶה שֶׁלְּפָנָיו, הָלַךְ.
אִבּוּד הוּא אָמָּנוּת נִתֶּנֶת לְלִמּוּד;

אִבַּדְתִּי שְׁתֵּי עָרִים יָפוֹת, דַּרְכֵי מִלּוּט,
שְׁנֵי נְהָרוֹת, יַבֶּשֶׁת, חֵלֶק, נַחֲלָה.
הֵם חֲסֵרִים לִי, כֵּן, אַךְ אֵין זֹאת פֻּרְעָנוּת.

אַף בְּאַבְּדִי אוֹתָךְ (מֶחֱוָה קְטַנָּה, פִּטְפּוּט
אָהוּב) יוּכַח שֶׁלֹּא שִׁקַּרְתִּי כְּלָל.
אִבּוּד הוּא אָמָּנוּת נִרְכֶּשֶׁת בְּלִמּוּד;
וְגַם אִם הִיא נִרְאֵית (כִּתְבִי זֹאת!) פֻּרְעָנוּת.

החוחית | פייר פאולו פזוליני
מפריולאנית: אסף בנרף

לֹא הַדָּם, לֹא הַגּוּף,
לֹא הֵם שָׁרוּ אוֹתְךָ, אֲהוּבִי.
שָׁרָה אוֹתְךָ הַחוֹחִית
הַגּוֹוַעַת בָּרֶשֶׁת.

לֹא הַדָּם, לֹא הַגּוּף,
לֹא הֵם בָּכוּ אוֹתְךָ, אֲהוּבִי.
בָּכְתָה אוֹתְךָ הַחוֹחִית
הַגּוֹוַעַת בָּרֶשֶׁת

לֹא הַדָּם, לֹא הַגּוּף,
לֹא הֵם צָעֲקוּ אֶת שִׁמְךָ.
הַחוֹחִית צָחֲקָה אֶת שִׁמְךָ
בַּשָּׁמַיִם, נִרְעֶשֶׁת.