הספר הכי טוב שקראתי השנה

על הריקוד
מאת סטפן מלרמה ופול ולרי  


הספר כולל מסות על הריקוד של שני המשוררים הנפלאים. הוא מלא בסימני שאלה, הבאים אחרי שאלות כמו מהו ריקוד או מהי כתיבה פואטית. משורה לשורה מרצפים המשוררים האלה את הרחבה שעליה לא נרקד אפילו סימן קריאה אחד.
הספר נפתח ונסגר במסות מרתקות של המתרגמת, המצליחה לכתוב את כוריאוגרפיית הטנגו של ריקוד ושירה.

רוני סומק.
רוני סומק הוא משורר

זה הדברים 
מאת סמי ברדוגו

(הספר) מתאר מסע המתרחש שבוע בחדר סגור, חדר ילדותו של המספר. זה מסע לשום מקום,ולכל המקומות שבין בן לאמו, בין אם לבנה, בין הבן לגבריותו,לפגימותו,לתלישותו.
המספר מוציא את אמו המרוקאית מבית האבות,וכולא את שניהם בבית הילדות שבו חי רק אתה, נחוש לקראת ״הדברים״ לקראת האותיות העבריות שכלה ונחרצה מעמו ללמד אותה לכתוב ובזכותן תהיה סוף סוף ״האחת שהיתה צריכה להיות״. הוא רוצה לחלץ אותה מהאנאלפבתיות, להמציא תיקון לעצמו, והיא מספרת ומספרת על מחה הנודדת,בתחבולות  של שחרזדה משהה את הלמידה והופכת את התפקידים: היא המגלה את הסודות, היא הלוכדת את בנה.
ברדוגו, בכתיבה בשלה ומדויקת, בונה סיפור מטלטל, מיטיב לשזור זו בזו את השפה העילגת של האם ואת שפת הבן, כשהמוות מרחף בבית הקטן שבמושבה.״בערוב ימיה מתבקש מותה״, הוא כותב, ומהדהד את ״בדמי ימיה" של עגנון.

ציפי גון- גרוס
סופרת ועורכת התוכנית "ספרים רבוותי, ספרים" בגלי צה"ל

מתוך "הספר הכי טוב שקראתי השנה", הארץ.