בקיצור לא יודעת מה אני עושה פה
לא בטוחה שיש לי מה שצריך אפילו בשביל להתחיל
אבל אני מפחדת שהחיים פשוט יעברו
ככה [חיוך] אז אם זה בסדר [עיניים ברצפה]
אני בכל זאת רוצה להישאר, לפחות היום
לתת לזה הזדמנות צ'אנס.
"הַבַּיִת לֹא לָקַח / לֹא הָלַךְ // כְּשֶׁיָּצָאתִי הַבַּיִת נִשְׁאַר בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם // כִּכְלָל: דְּבָרִים דּוֹמְמִים לֹא זָזִים / דְּבָרִים דּוֹמְמִים דּוֹמְמִים." איך מדברים עם מה או עם מי שאינו יכול להשיב? מיטל זהר מציעה, אם לא תשובה של ממש, מענה פואטי של ספק ותקווה, פירוק והרכבה מחדש של שפה, קולות דוממים. הכל יכול לקרות הוא ספר שבמרכזו הֶעדר, שיחה עם אהובים שאינם, וגם מבט מורכב על השיחה הזאת ועל עצם האפשרות של השירה לכונן אותה.
זהו ספרה השלישי של מיטל זהר. ספרה הראשון בפרוזה, נבדה (הקיבוץ המאוחד, 2019), זכה בפרס ברנר לספר ביכורים, וספר שיריה הראשון, הבית לָקח (הליקון, 2014), זיכה אותה בפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם.