וכו' וכו'
דליה רביקוביץ
(מתוך דליה רביקוביץ - כל השירים )
מַה זֹּאת אַהֲבָה? שָׁאַלְתִּי אֶת עִדּוֹ
וְהוּא זָרַק בִּי מַבָּט מְצֻדָּד
וְאָמַר לִי בְּזַעַף אוֹ בְּחֶמְלָה:
אִם אַתְּ לֹא יוֹדַעַת עֲדַיִן
כְּבָר לֹא תֵּדְעִי לְעוֹלָם.
ואָז אָמַרְתִּי לוֹ בְּלִי זַעַף וּבְלִי חֶמְלָה
אֲבָל בְּמַבָּט מְצוֹדֵד וּמְעַט מְשָׁעֳשָׁע
אֲנִי יוֹדַעַת מַה זֹּאת אַהֲבָה
בְּסַךְ הַכֹּל רָצִיתִי לִבְדֹּק אֶת כֹּשֶר הַבִּטּוּי שֶׁלְּךָ
וְכֹשֶר הַהַבָּעָה שֶׁלְּךָ בְּעִבְרִית,
וְגַם רָצִיתִי טִפַּת זַעַם וְחֶמְלָה
כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמֶּתַח,
שֶׁלֹּא נַתְחִיל לְשַׁעֲמֵם זֶה אֶת זוֹ
וְלֹא נָרִיב וְאַחַר-כָּךְ נִתְנַצֵּל,
זֶה אוֹכֵל אוֹתִי,
אֲנִי יוֹדַעַת מַה זֹּאת אַהֲבָה.
לְמָשָׁל, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.
אילו אפשר היה
נתן זך
(מתוך כל השירים ושירים חדשים - כרך א' )
אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לַהֲפֹךְ אֶת הַשִּׁיר לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר,
לֹא אֲוִיר, הָיִיתִי מֵבִין אוּלַי לְאָן נֶעְלַם כָּל שֶׁקָּדַם
לַשִּׁיר. שָׁבִיר
אֵינָהּ הַמִּלָּה. יוֹתֵר טוֹבָה, יָשִׁיר,
מוּטָב אַהֲבָה.
אֲנִי מֵבִין שֶׁצָּרִיךְ לְתַרְגֵּם זֹאת. אֲנִי מֵבִין שֶׁצָּרִיךְ
לְשֵׁם זֹאת לְשֵׁם.
לְמַעַן לֹא יֵעָלֵם. יֵעָלֵם
אֵינָהּ הַמִּלָּה. יוֹתֵר טוֹבָה, לְשֵׁם,
מוּטָב אַהֲבָה.
אֵינֶנִּי מוֹצֵא אֶת הֶחֳמָרִים כָּאן
אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאוֹמְרִים כָּאן, אֲנִי
יוֹדֵעַ אֵיךְ מַרְגִּישִׁים כָּאן. אוֹמְרִים
שֶׁזֶּה כָּךְ: שֶׁרַק לֹא אֶשְׁכַּח: אוֹמְרִים
אַהֲבָה.
אֲנִי רוֹאֶה אֶת עֵינַיִךְ וְהֵן מְסַפְּרוֹת לִי
אֶת מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי: אַתְּ לֹא מְגַלָּה לִי
אֶת מַה שֶּׁאֵדַע. אוֹמְרִים שֶׁיָּפָה הִיא,
אוֹמְרִים שֶׁיּוֹתֵר, עֲשׂוּיָה לִפְרֵדָה הִיא,
אוֹמְרִים אַהֲבָה.
אם אתה מצליח לזכור
חמוטל בר יוסף
(מתוך השתוות - מבחר שירים ישנים וחדשים )
אם אתה מצליח לזכור איך האכלת אותי
חצאי דובדבנים מפיך
במומחיות של שחקן קולנוע
ואיך לאחר שנה הצעתי לך לטעום
מהחלב הפושר שטפטף משדי הקשים
ומה היתה הבעת פניך בשעת מעשה
ואיך אכלת ושיבחת את האורז הראשון שלא בושל היטב
והעוף שבושל על קרביו בסתו הראשון
כשאכלנו את הארוחה המפסקת הראשונה שלי
ואיך קנית לי מהתמלוגים שמלה מזמש אפור וכפפות מזמש סגול
ואיך בסתר ובתשלומים קניתי לך חלוק צמר עם צווארון סיני
ואם אתה מצליח לזכור את מעיל העור שלי
ואת מכנסי הפיז'מה שלך בצבע תכלת
שפרשנו בגינת בית החולים בין שיחים לא גבוים
כשהתגנבתי לבקר אותך בלילה כי צלצלת שאתה צריך
וכבר הייתי אמא של ארבה ילדים
ואיך חזרת מהמילואים באמצע הלילה
וכמה מאושרת וגאה נהייתי מזה שאתה שלי
ואם אתה מצליח לזכור איך הנחת את ראשך על ירכי
ועצמת את עיניך כליל מול האגם שהבהב בין העצים
על הספסל בשדרה מיד לאחר שחתמת על החוזה
ואני הבנתי שעכשיו אתה מאושר באמת
ואם אתה מצליח לזכור איך החזקתי אותך
בכל הכוח שיכולתי למצוא אז במותני הרעועים
כשגעית באמבטיה בבכיה של דוב פצוע
ואיך החזקת את כתפי ואת ביטני ההרה בלוויה של אבי
כשלבשתי את השמלה הפוך ולא יכולתי להפסיק לבכות
וסלחת לי בגבורה על שקרים ועל נקמנות
ואם אתה מצליח לזכור את שיח הפטל הקוצני
שהתעקש לצמוח גם אחרי שהפועלים שפכו עליו עיסת בטון
אז תספר לי על זה בבקשה
כי אני נוטה לשכוח דברים בזמן האחרון.
פרץ-דרור בנאי
כי אהבה היא צורך
כִּי אַהֲבָה הִיא צֹרֶךְ
וצֹרֶךְ הוּא כְּאֵב
רַבּוֹת הֵן הַפְּעָמִים שֶׁכָּאַבְנוּ
וְרַבּוֹת הֵן עוֹד יוֹתֵר
הַפְּעָמִים שֶׁנּוֹתַרְנוּ חֲצוּיִים מִשּׁוּם שֶׁ -
בְּמִרְכֶּבֶת הָאַהֲבָה הַשְּׁנַיִם הֵם אֶחַד
אֶחָד לְבַדּוֹ הוּא רַק חֵצִי
כְּכָל שֶׁרוּחֵךְ הִשְׁלִים אֶת רוּחִי
לְמַשַּׁק מַחֲצִיתוֹ
הִשְׁתּוֹקֵק עֲפָרִי כָּךְ שֶׁעַל כָּל לַיְלָה
שֶׁבֵּינֵינוּ עָבַר שַׁחַר שָׁב וְהִפְצִיעַ
וְלֵב
אֲשֶׁר בַּיֹּפִי עוֹד נִפְקַח
אֵינֶנּוּ שְׁרִיר בִּלְבַד
מַצָּעוֹ כְּתַכְלִית עוֹלָם יִרְחַב
מתוך: קשת וכידון
>>>שירים נוספים באנתלוגיה>>>