סופרת לילדים ולנוער ועורכת ספרי ילדים ונוער. פרסמה עד היום 58 ספרים. אחדים מספריה תורגמו לשפות שונות: אנגלית, גרמנית, ערבית וקוריאנית.
זכתה פעמיים בפרס זאב: בשנת 1994 על ספרה לעזוב בית ובשנת 2005 על ספרה בינה נוסעת מבנימינה.
זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים מטעם קרן ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול ז"ל לשנת תשס"ב.
ספרה אבנים קטנות של אהבה זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי בשנת 2008.
בשנת 2015 זכתה בפרס מפעל חיים ע"ש דבורה עומר מטעם משרד החינוך.
יזמה וערכה את הסדרות לילדים ולנוער:
"קריאת כיף", "קריאת עשרה" (בהוצאת הקיבוץ מאוחד)ואת סדרת "צעירים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים - בשיתוף עם עורכות ספרי הילדים והנוער בספרית פועלים).
* רבים מספריה נבחרו למצעדי הספרים.
בין ספריה
חצבים על ניר, רגע שקשה לשכח סוד עם כנפיים
אביטל ונחש המים 1988 שופולי ליום הולדת בקבוק הבושם של אמא
מתי אתה חוזר? תמי הקטנה והמבול הגדול לפתן צמוקים הקטנה
האופנוען משביל החלב יונתן ומגן היונואינים דוד 'חצי־חצי'
המסע אל העמק הנסתר לעזוב בית : סיפור הפינוי פלא זרע־עץ
תזמורת ילדים נעם, דורי וחצי התאומים ורק מאהבה
מתי כבר יהיה לי כלב מרוטי מיכל מחפשת את האביב
מתאים לך ככה שאת צוחקת ועלי לא אכפת לך בעקבות הזר עם המצלמה
סוס השמים של סער הפתעה בבית של מי הזנב הזה?
האוצר של יסמין שבת הדובים הנסיכה "יכולה הכל בעצמי"
רגע שקשה לשכוח איזה מין שם זה תיאודורה שבע אבני הנסיכה
בינה נוסעת מבנימינה יעל מציצה לרחוב מי יציל את בוטן?
פיקניק עם סבא שקשנה כמו דקירת סכין
אומגה מלך הים ואלספה האמיצה אבנים קטנות של אהבה מיכל מחפשת את האביב
מה יש לך בסל? אני רוצה כלב!
גיבור או פרא
האוצר של יסמין לא תשיג אותי מי הכי גבוה?
של מי הזנב הזה? נר השמן של אורי ואוריה מה שהסתרתי בבטן
לוויתן קטן בכנרת הפתעה בבית מחזיק השמים
שבת הדובים מרוטי המעודדת הסודית של תיקי
הטיסה הסודית של הדס מתאים לך ככה שאת צוחקת ככה גם אני יכולה
ורק מאהבה שק שינה כתוב בחול ובמים
מיכל מחפשת את האביב בדרך לאמא פלא זרע-עץ
הפיה לפתן צימוקים אומגה מלך הים ואלספה האמיצה איש ושמו אריה
הצדף של מלכת הים כאן היה הבית (למבוגרים)
קיבצה וערכה אסופות לילדים ולנוער -
לפעוטות (יחד עם מיריק שניר):
אני וכל מיני חיות
אני והמשפחה שלי
אני והמשחקים שלי
לנוער:
החבר של החברה שלי
סיפורים עם כנפים (עם עופרה בן-עמי)
האי כלומפופו ועוד סיפורים
איפה אני כותבת
שולחן העבודה שלי גדול ופשוט עמוס במחשב מדפסת כתבי יד הגהות פתקים וסקיצות לאיורים הנוטים להיערם. ספרים רבים גודשים את המדפים מעליו - ובהם ספרים שערכתי וכתבתי. בטווח נגיעת יד תלויים תצלומי נכדיי ומבטם מלווה אותי בכתיבה כי כסופרת לילדים ולנוער חוויות ילדותם מחיות בי את ילדותי שלי. על המדפים מפוזרים חפצים שליוו את כתיבת ספריי ובהם רימון משובץ אבנים כחולות בעל דלת סתרים שבבטנו סביבונים זעירים שאותם מכנה נכדתי "סביבוני ההשראה" כי אני נוהגת להיעזר בהם כשהמילים המדויקות ממאנות להופיע.
חדר העבודה מאגד את הקטבים של עבודתי: עריכה וכתיבה - חוץ ופנים. כדי לכתוב עלי להתנתק מעולם כתבי היד ודפי ההגהות של סופרים אחרים ולאפשר למחשבות ולרעיונות לעלות על הצג. כשהתהליך מתרחש דומה החדר לקונכיית מעמקים השומרת בתוכה מלבד זיכרונות תחושות ומטווי סיפורים שאני מנסה לדלות גם את רחש הים העוטף אותה מבחוץ.
(ישראל היום, אוק' 2010)
(צילום: מישל דוט קום)