לאחר אהבה
כָּחֹל חָזָק הֵיכָן שֶׁאַתְּ נוֹשֶׁמֶת.
קַר, אַךְ אֵינֵנוּ מִתְכַּוְּנִים לְהִתְלַבֵּשׁ
אֶלָּא לָתֵת לַמִּין לְהַמְשִׁיךְ לִבְעֹר.
הֲלַךְ רוּחַ מִתְנַדֵּף מֵאִתָּנוּ לְאַט.
לֵאוּת, אֶפְשָׁר לֶאֱסֹף אוֹתָהּ בְּכַף יָד,
לְהַרְטִיב אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד
הַמַּמְתִּין לַחֹרֶף בַּחַלּוֹן. לֹא:
כָּעֵת הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בִּפְנִים הַחֶדֶר
וּמְפַנֶּה, בְּלֹא מַאֲמָץ כִּמְעַט,
אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁתָּלַשְׁתָּ
בְּעוֹדְךָ שׁוֹאֵל אִם הָעוֹלָם
יֹאהַב אוֹתְךָ.
שיעורים בתחייה
בִּכְנֵסִיַּת הַקֶּבֶר רִחֲפוּ קְטֹרֶת וְנֵרוֹת,
לְלַמֶּדְךָ כִּי מָוֶת מְדַשֵּׁן אֶת הַחַיִּים.
נָשִׁים הִנִּיחוּ מִטְפָּחוֹת עַל סֶלַע,
לְסַמֵּל אֶת הַנֶּפֶשׁ הַנִּתְקֶלֶת שׁוּב וָשׁוּב בַּבָּשָׂר.
מַדְרֵגוֹת יָרְדוּ עוֹד וְעוֹד אַךְ חַשְׁתָּ כְּעוֹלֶה,
לְלַמֶּדְךָ שֶׁכִּוּוּנֵי הַנֶּפֶשׁ אֵינָם כִּוּוּנֵי הָאֲדָמָה.
נְזִירִים חוֹלְפִים בַּסָּךְ בְּרִשְׁרוּשׁ, אִמָּהוֹת מְנַקּוֹת בִּבְכִי אֶת בְּנָן,
לְלַמֶּדְךָ שֶׁעָלֶיךָ לָבוֹא עַד אֵלָיו כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הוּא אֵלֶיךָ.
הַתִּקְרָה פְּצוּעָה כִּשְׁמֵי מִלְחָמָה וְהַדָּבָר הַפָּצוּעַ נִגָּר וְאֵינוֹ מַגִּיעַ,
לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַדֶּרֶךְ יְקָרָה מֵהַיַּעַד
וְהַיַּעַד, אַחֲרֵי הַכֹּל, הוּא אַתָּה
יָשׁוּב, גַּבְּךָ לַסֶּלַע, מַרְגִּיעַ כְּמוֹ אֵם אֶת גּוּפְךָ.
ילדוּת
בְּהִלּוּךְ אִטִּי נֶעֶרְמָה הַשֶּׁמֶשׁ
עַל הַדֶּשֶׁא, מֵאוֹת אֶצְבָּעוֹת נוֹצְצוֹת הֶעֱנִיקוּ
לָרָקִיעַ אֶת פָּנָיו שֶׁל מוֹרֶה. הוּא
רָכַן כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת סוֹף הַסִּפּוּר:
הֵם שָׁבוּ הַבַּיְתָה, כֻּלָּם, הַוִּילוֹנוֹת
הַמַּצָּעִים, הַסַּפָּה.
הַמְּנוֹרָה וּשְׁאָר כְּלֵי הָאַהֲבָה
זָהֲרוּ מִפְּנִים הַחֲדָרִים
וְגוּר פָּרַץ לֶאֱכֹל אֶת נַעֲלַי:
הַצְּחוֹק הַבִּלְתִּי נִשְׁלָט שֶׁלּוֹ וְשֶׁל הַצָּהֳרַיִם
נֶאֱבָקִים זֶה בָּזֶה, וּמְנַצְּחִים שְׁנֵיהֶם.
אֲנִי מַגִּישׁ לְעַצְמִי כְּפֶרַח אֶת הַבֹּקֶר
הַזֶּה שֶׁל יָרֵחַ, נַעֲלֵי בַּיִת וּנְיָרוֹת,
וְאֶת הַחֻלְצָה הַקְּרוּעָה וְאֶת הַקּוֹל שֶׁאָמַר
הוּא אָחִיךָ, וְאֶת הַתְּאֵנָה, הָרָקִיעַ וְהָאוֹר.
להיט קיץ
בְּכָל רֶגַע אֲנִי יָכוֹל לְהַפְעִיל אֶת הַלָּהִיט
הַטִּפְּשִׁי שֶׁל לִבִּי, שִׁיר קַיִץ,
מִקְצָב שֶׁדּוֹחֵק בִּי לְהִתְפַּשֵּׁט,
לְבַלּוֹת אֶת הַיּוֹם בַּשֶּׁמֶשׁ, לְהַרְהֵר בֶּעָתִיד
כְּמוֹ נַעַר מְאֹהָב:
כָּל הַבֹּקֶר מִלְמַלְתִּי הָלוֹךְ וְחָזוֹר אֶת שְׁמוֹת יְלָדַי.
הגוף נכנס אל עצמו כמו מתעמל
המבצע בפעם האלף תרגיל כושל
בְּעֶרֶב כָּזֶה אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּגִלְגּוּל
נְשָׁמוֹת אוֹ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. צֶמֶד
אַחִים מִתַּחַת לַמִּרְפֶּסֶת מְגַלִּים לָרִאשׁוֹנָה
מְהִירוּת שֶׁל קָרוּסֶלָה, צוֹעֲקִים וּמְנִיפִים
זְרוֹעוֹת כְּדֵי לְחַבֵּק לְטָאַת אֲוִיר זְרִיזָה.
צֶמֶד כּוֹסוֹת תֵּה מְצַיְּרוֹת עָרַבֶּסְקוֹת־אֵד,
הַלַּיְלָה הוֹפֵךְ לַאֲגַם וְחַיֵּינוּ הֵם בָּתֵּי עֵץ עַל מַיִם.
נְבוּאָה בְּעֶרֶב כָּזֶה הִיא רְשִׁימַת קְנִיּוֹת עַל
פֶּתֶק צָהֹב, וְצֶמֶד בַּקְבּוּקֵי הַבִּירָה -
כְּרוּבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי שֻׁלְחָן מִתְקַלֵּף.
אֲנִי מוּכָן לָרִאשׁוֹנָה לַעֲנוֹת אָמֵן
לְכָל נְשִׁימָה.
שני ימי ראש השנה
אֶת הַצְּעָקָה אֲנַחְנוּ לוֹקְחִים מֵהָאַיִל
וְאֶת הַכְּנִיעָה מִצֶּבַע הַטַּלִּיתוֹת.
נִגּוּנִים הֵם פָּנָסִים קְטַנִּים בְּמִנְהָרָה חֲשׁוּכָה,
אַתֶּם רָצִים וּמִשְׁתּוֹלְלִים כְּפִי שֶׁהָיִיתִי
רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל. אַל תִּלְמְדוּ מֵהַמִּלִּים
פֹּה, הָאֵל אֵינוֹ מַעֲבִיר וּמוֹנֶה,
הוּא הַגַּעֲגוּעַ וְהַבְּרִיזָה.
הַתְּשׁוּבָה וְהַתְּפִלָּה וְהַצְּדָקָה שֶׁלִּי הַשָּׁנָה
הֵן לָקַחַת אֶתְכֶם לְמָחֳרָת לַמַּעֲיָן
כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַגִּיד בְּעוֹד שָׁנִים,
אָז, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בַּמַּיִם הַקָּרִים, הִתְחַבַּקְנוּ.
הדרך
כַּרְטִיסֵי נְסִיעָה הֵם תְּפִלּוֹת קַלּוֹת וּשְׂמֵחוֹת.
הַכִּיס הוּא הַכֹּתֶל.
אֵינִי שָׂם אֶת פְּתָקַי בֵּין אֲבָנִים.
אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת תָּמִיד לְיַד חַלּוֹן, הַנּוֹף נֶעֱלָם כְּמוֹ הֶעָבָר
וְהַדֶּרֶךְ פּוֹנָה תָּמִיד לְפָנִים.
אֵינֶנִּי מִכָּאן, אַתֶּם מְבִינִים, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ,
רַק לָנוּעַ תָּמִיד
כְּמוֹ הָרֵיחַ, הַצִּפֳּרִים.
כסלו
פֵּרוֹת תְּאֵנָה מוּטָלִים עַל כְּבִישׁ,
הַסָּגֹל בָּהֶם עוֹד בּוֹעֵר.
רוּחַ חֲזָקָה עָבְרָה וְחָלְפָה
גַּם בְּתוֹכִי.
הִיא פָּרְעָה אֶת הַצַּמֶּרֶת
כְּרֹאשׁוֹ שֶׁל יֶלֶד אָהוּב.
פַּעַם אַחַת בְּחַיַּי אֲנִי מְבַקֵּשׁ לוֹמַר גֶּשֶׁם וּלְהֵרָטֵב,
לוֹמַר נֶצַח וּלְאַבֵּד אֶת הֶעָבָר וְהֶעָתִיד.
גֶּדֶר הַמַּתֶּכֶת רוֹעֶדֶת וְנִרְגַּעַת
עֲטִיפַת מַמְתָּק רוֹעֶדֶת וְנִרְגַּעַת.
בְּתוֹכֵנוּ הָרַעַד תָּמִיד מַמְשִׁיךְ.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ כֹּחַ לְסָרֵב
לִכְלֵי הַבַּרְזֶל שֶׁנּוֹתְרוּ בְּעֵינַי.
אֲנִי אוֹחֵז בִּתְאֵנָה פְּצוּעָה,
סֻכָּר וְעָפָר נוֹתָרִים עַל יָדִי:
הַסִּבּוּךְ שֶׁל הַמַּר וְהַמָּתוֹק.
***
אָמֵן שירים מאת יונתן ברג | סדרה לשירה בעריכת ארז שוייצר
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ