אנה, רווקה מופנמת בשנות הארבעים לחייה, מתאבלת על מות אמהּ קלודיה בבית ילדותה על תכולתו עמוסת הזיכרונות. בעזרת תצלומים וחפצים טעונים, שהיא מתבוננת בהם כמבעד לזכוכית מגדלת נפשית, מתחקה הבת אַחַר דמותה הססגונית והחמקמקה של האם, מנעורי הזוהר האגדיים שלה בקהיר, דרך חייה בארץ ונסיונותיה לשחזר איזה 'זוהר' מדומה באמצעות קשריה עם גברים מזדמנים, ועד לזקנתה מכמירת הלב.
לאט לאט נחשפת מפת היחסים הסבוכים בין הבת לאמהּ, המנוגדות זו לזו ועם זאת קשורות בנימים. כבחקירה בלשית קפדנית, כמעט אובססיבית, חותרת אנה לפענח את פשרם של אירועי עבר מכאיבים וסתומים - ובעיקר את מות אביה בילדותה - בדרכה אל הבנת חייה-שלה ואל ההיפרדות וההשלמה.
בדיוק לשוני ונפשי בלתי מתפשר אורגת המחברת תיאורי מקום ואווירה, מחשבות והלכי נפש, ליריעת חיים עשירה ורבת-רבדים.
מעין בן הגיא נולדה ב-1970 בדגניה ב' וגדלה בקיבוץ אפיק. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות השוואתית, תולדות האמנות ועבודה סוציאלית.
חיה עם משפחתה בירושלים. סיפורים קצרים שכתבה ראו אור בכתבי עת. זהו ספרה הראשון.