שירים מתוך
הייתי באיזה מקום בחלום
מבחר משירי ישראל פנקס
הוא שׂוחה
הוּא שׂוֹחֶה אֶת הַשְּׂחִיָּה הַיָּפָה שֶׁבְּחַיָּיו
עַכְשָׁו. אֶת חוֹבוֹתָיו כְּמוֹ אֶת בְּגָדָיו
הוּא נוֹתֵן מֵאַחֲרָיו. עָלָיו לִשְׂחוֹת עַכְשָׁו
אֶת הַשְּׂחִיָּה הַיָּפָה שֶׁלְּפָנָיו.
תָּמִיד הוּא שָׂחָה קְצָת וְהָיָה שָׁב
לִבְנוֹת אֳנִיּוֹתָיו שֶׁרָעֲבוּ רָעָב.
הַחוֹל כָּבַשׁ אוֹתוֹ. הוּא חָלַם עַל מַיִם וְחָשַׁב
לִגְדֹּל מַהֵר וְלַעֲזֹב. אֲבָל לִפְנֵי כָּל חֹרֶף בָּא סְתָו
אֲשֶׁר חִיֵּב אוֹתוֹ יוֹתֵר, וְכָךְ הָיָה חַיָּב.
הַיָּם סָגַר אוֹתוֹ, הַיָּם פָּלַט קוֹנְכִיּוֹתָיו,
וּפַעַם לָקַח אַחַת וְהֶאֱזִין. כְּמַחֲצִית חַיָּיו.
עַכְשָׁו עָזַב. הוּא שׂוֹחֶה לְאַט. רוֹאִים אֶת הַגַּב
הַחוּם, שֶׁחִכָּה, מִתְרַחֵק עִם אֲדוֹנָיו
בַּשְּׂחִיָּה הַיָּפָה, הַחַפָּה, שֶׁלְּפָנָיו.
2
אֲבָל חַיֵּינוּ כָּאן לֹא יַבִּיעוּ דָבָר.
יוֹם רוֹדֵף יוֹם, לַיְלָה
הוֹדֵף לַיְלָה, אֵין
מְחַוֶּה דֵעָה.
זְבוּבֵי־שֵׁנָה נִמְחָצִים
אֶל חַלּוֹן הַגּוּף הַקַּר
בְּעִקְּשׁוּת מְטָרֶפֶת,
דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר
בָּא, עוֹר מוֹלֵךְ וְעוֹר
אֲשֶׁר שָׂבַע,
אֲבָל חַיֵּינוּ כָּאן לֹא
העולם אינו חושב עליך כשאתה חושב עליו בדממה
הָעוֹלָם אֵינוֹ חוֹשֵׁב עָלֶיךָ כְּשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב עָלָיו בַּדְּמָמָה. עֵצִים
פּוֹרְצִים בִּתְנוּפָה, טֶבַע מַשְׁחִית, עֶרְוָה
מִתְהַוָּה, אֵינוֹ חוֹשֵׁב עָלֶיךָ עוֹלָם כְּשֶׁאַתָּה
חוֹשֵׁב עָלָיו דְּאָגָה, מֵקִים עָרִים מֵעָפָר, נוֹתֵץ
מַמְלָכָה, מִתְהַלֵּךְ אִם יָשֵׁן, רוֹגֵז
מִלְחָמָה, תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ סָפוּן, בִּמְעִי
אֲדָמָה, בְּהִשְׁתַּלַּח עֲשָׂבִים רְעֵבִים לְאַהֲבָה
אוֹתְךָ
אלמלא
יומן פריז
אִישׁ לֹא שָׂם לֵב לִפְרָטִים.
הַיּוֹם הִתְבָּאֵר בִּקְרָעִים, לֹא הָיָה זְמַן
לְהֶמְשֵׁכִיּוּת.
מִישֶׁהוּ נֶעְלַם בַּפִּנָּה.
הָיְתָה רוּחַ, הָיָה
מְעֻנָּן. שֶׁמֶשׁ הֵגִיחָה
וְהִתְחַבְּאָה.
שׁוּם דָּבָר לֹא הִכְאִיב כְּמוֹ פַּעַם.
אִלְמָלֵא הָיָה הַזְּמַן קָצָר זֶה הָיָה אֲפִלּוּ שָׂמֵחַ.
בּוּלְוַאר סֶבַסְטוֹפּוֹל הָיָה חָסוּם
לִתְנוּעָה, הָאוֹטוֹבּוּס הִתְקַדֵּם בְּכָל פַּעַם
עוֹד מֶטֶר.
הָיָה בָּרוּר שֶׁאֵחַרְתִּי.
עֲבָרִי וַעֲתִידִי זָהֲרוּ בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה.
אם תבואי פתאום
אִם תָּבוֹאִי פִּתְאֹם
לְמוּלִי
בְּמַעֲלֵה רְחוֹב גוֹרְדוֹן,
עִם הַכּוֹבַע הַהוּא מִשְּׁנוֹת הַשְּׁלֹשִים,
אֲחַבֵּק אוֹתָךְ לִבְלִי דַי וְאֵדַע
שֶׁבָּאת לָקַחַת אוֹתִי, כְּמוֹ אָז, מִבֵּית הַסֵּפֶר,
וְשֶׁהִנֵּה הַמַּסָּע הָאָרֹךְ וְהַמְפֻתָּל שֶׁלָּנוּ קָרוֹב סוֹף־סוֹף לְסִיּוּמוֹ.