לא הייתי צריך להוציא מהשקיות ולספור כד לראות מיד שמשהו חסר. בדקתי שוב ושוב כדי להיות בטוח. כן. שוב נעלם לי כסף מהקופה. הפעם לא ניסיתי אפילו לסלק את האצבעות הקרות שלחצו לי בתוך הבטן. הפעם לא היו לי שום מחשבות מעורבבות. הייתה מחשבה אחת: זה פשוט לא פייר. ומי יאמין לי? יחשבו שאני סתם לא יודע לספור כמו שצריך. שאני מתבלבל עם הכסף. מה עושים?
נועם, תלמיד כיתה ד', בטוח שהוא הילד הכי דפוק בכיתה. הוא פשוט לא מצליח לראות את התשובות שיתר הילדים רואים ושהמורים רוצים לשמוע.
אבל יש דברים שנועם רואה והאחרים לא. למשל, שנעלם כל הזמן כסף מקופת הכתה, ושאחותו מתנהגת פתאום כל כך מוזר, בעיקר בכל מה שקשור באוכל. רק שאת הדברים שנום רואה, הוא לא תמיד מבין...
אז איך יוכל לגרום לאחרים סביבו להבין מה מתרחש לפני שהעניינים מתדרדרים ויוצאים מכלל שליטה?
פנינה אריאל, אימא לארבע בנות ובן, מתגוררת בישוב הדתי דולב עבדה עם ילדים ובני נוער בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי. ועוסקת בחינוך, הוראה וכתיבה. זהו ספרה השלישי לנוער. קדמו לו הספרים: מטבעות הכפר הנסתר, ו- שים פס רחב.
מסיפור קצר לספר
פנינה אריאל על הסיפור שמאחורי הספר