מישהי (את?)
מַה מִּלְּבַד הַסֵּבֶל הַזֶּה עוֹד מְחַבֵּר בֵּינֵינוּ?
אֵינִי יוֹדַעַת דָּבָר עַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ אַתְּ מַטְלִיאָה, מַלְחִימָה,
זוֹחֶלֶת בְּעִקְבוֹת הַחוּטִים.
קָרֵב הַיּוֹם שֶׁבּוֹ לֹא אַכִּיר אֶת פָּנַיִךְ בַּמַּעֲלִית, אֶת גַּבֵּךְ
הַמְמַהֵר לְפָנַי עַל רְצִיף תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת,
אֶת צְדוּדִיתֵךְ בָּרְחוֹב.
אַךְ שָׁעָה שֶׁעַל צִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַזִּכָּרוֹן נוֹפֶלֶת תַּרְדֵּמָה גְּמוּרָה,
בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר נִפְתַּחַת דֶּלֶת.
אֲנִי נָעָה לְתוֹכָהּ כְּעִקְבָה:
בַּמִּרְוָח הַשָּׁבוּר הַזֶּה, מִישֶׁהִי (אַתְּ?) עֲדַיִן
קוֹרֵאת בִּשְׁמִי
★
תְּמוּנַת יַלְדוּת:
בִּרְכַּיִךְ הַקְּטַנּוֹת מְשֻׂכָּלוֹת, גַּלְגִּלִּית
בִּקְצֵה כָּל נַעַל.
מַגְבִּיהִי בְּמוֹת המים
בְּצָהֳרֵי לַיְלָה, חֲלוֹם: רִבּוֹא יְלָדִים גּוֹלְשִׁים בַּמִּדְרוֹן, גַּבּוֹתֵיהֶם
מְעוֹפְפִים כְּצִפֳּרִים. בְּלֵב הַמְּהוּמָה נַפְשִׁי נִטֶּלֶת מִמֶּנִּי. הֶבֶל פִּי,
חַם כְּאֶצְבָּעוֹת, יוֹדֵעַ: בִּקְצֵה הַמּוֹרָד אַתָּה מְחַכֶּה.
לֹא אֶפֹּל דֶּרֶךְ קְרוּם הָאֲדָמָה הַשָּׁבִיר, כִּי יָדֶיךָ
יֹאחֲזוּ בִּי. כִּי אַתָּה הַמַּעֲתִיק הָרִים מִמְּקוֹמָם, מַגְבִּיהִי בְּמוֹת הַמַּיִם,
בְּהִלָּקַח הָאֵשׁ. כִּי אִישׁ לֹא קִפֵּל אוֹתִי אֶל חֵיקוֹ כָּמוֹךָ,
שֶׁרָצִיתָ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה,
שֶׁקִּבַּלְתָּ כָּל כָּךְ מְעַט, שֶׁהָיִיתָ טֶרֶף לָרוּחַ, מִפְרָשׂ,
כֶּתֶם חֲשֵׁכָה.
מָחוֹג אַחֲרוֹן בִּשְׁעוֹן יַלְדוּת שֶׁאִישׁ לֹא יְדַבֵּר בָּהּ עוֹד, אִיתוּת עִקֵּשׁ
עַל הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲמֹד מִלֶּכֶת,
לִמַּדְתָּ אוֹתִי לְהִתְקָרֵב אֶל הַמָּוֶת כְּמוֹ שֶׁמִּתְקָרְבִים
אֶל חַיָּה פְּצוּעָה: לֹא מִן הָעֹרֶף.
כְּיָד.
אֲנִי מְדַמָּה אוֹתְךָ עַכְשָׁו רָכוּן עַל מַעֲקֶה, מֵצִיץ לְתוֹךְ חַיֶּיךָ.
מַה תִּזְכֹּר?
אֵין דָּבָר בַּמָּעוֹף הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ גּוּף, שֶׁאֵינוֹ פַּחַד בְּהִתְהַפְּכוֹ לְכָל מָקוֹם.
תֵּן לִי, בְּלֶכְתְּךָ, אֶת מַה שֶּׁהַבַּיִת נוֹתֵן בַּחֲפָצָיו: עִקְבוֹת עָבָר לֹא נִשְׁכָּח.
נַחֵם אוֹתִי, אָבִי, כְּפִי שֶׁנִּחַמְתָּ.
כשאשוב ואהיה קטנה
הַזְּמַן יִמָּתַח וְיִתְפַּקַּע, לֹא בְּרַעַשׁ, כַּחוֹל הַמְכַסֶּה אֶת הַלַּיְלָה
שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים.
הַמֶּרְחָק בֵּין הַשֵּׁנָה לִשְׁמוּרוֹת הָעֵינַיִם יָשׁוּב לִהְיוֹת נִצְחִי כַּמֶּרְחָק
בֵּין צַעֲדֵי הַבָּאִים לְמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת,
וּמִי שֶׁאָהַבְתִּי,
שֶׁנָּשַׁף אֶת הֶבֶל פִּיו עַל פִּי בְּתוֹךְ הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, שֶׁקָּפָא בְּקִרְבִּי
עַל שְׁלַל צוּרוֹתָיו, יְהַלֵּךְ לְצִדִּי עַל הָאָרֶץ
וְרַגְלָיו לֹא תִּכָּוֶינָה
לֹא אֶחְקֹר בַּיָּפֶה מִמֶּנִּי
לֹא הַכֹּל יִתְרַסֵּק, לֹא הַכֹּל
יֹאבַד
ביום שבו קברתְּ את בִּתֵּךְ
פָּנַיִךְ נִצְמְדוּ אֶל פָּנַי, מְבַקְּשׁוֹת לְהַעֲרוֹת אֲוִיר שֶׁנִּלְקַח בְּאַחַת
עַל קַו הַלֵּב.
וְהַיַּלְדָּה, יָפָה כְּאַגָּדַת חֹרֶף,
יָדַעְתִּי רַק אֶת שְׁמָהּ
וְאֶת הָאֳפָנִים שֶׁבָּהֶם נָדְדָה מִמַּעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה,
וּשְׂעָרָהּ הַבָּהִיר שֶׁשָּׁב וְצִמַּח כְּנֶגֶד הַגְּזֵרוֹת שֶׁגָּזְרוּ בּוֹ
וְיָדָהּ הַקְּטַנָּה שֶׁהָפְכָה פֶּה
לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ בְּאִבְחַת בֹּקֶר אַחֲרוֹן, חֲשׁוּךְ כּוֹכָבִים,
מָשַׁכְתְּ אֶת חַיֶּיהָ אֵלַיִךְ
כְּדִמְעָה הַשָּׁבָה אֶל הָעַיִן,
אֵיךְ עָרַכְתְּ אֶת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת אֵצֶל
כִּסְאָהּ הָרֵיק, אֵיךְ, חֵרֶף תַּעֲנִית הַגּוּף,
לַוְיַן הַזְּמַן הַמַּמְאִיר, הַיּוֹרֵד תַּחְתִּיּוֹת,
נִזְעַק לְהַחְזִיק בָּךְ
אֵיךְ הָיָה מוֹתָהּ עָדִין כָּמוֹהָ. הִבְהוּב רֶגַע אֶחָד, וּמַה שֶּׁבָּא מִן הָאוֹר
שָׁב אֵלָיו. מְכָלִים שֶׁל אַהֲבָה דְּרוּשִׁים הָיוּ לָרֶגַע הַזֶּה.
שְׁעוֹת יַעַר לְאֹרֶךְ דְּרָכִים לֹא כְּתוּבוֹת,
עַד נִבְקְעוּ כָּל הַדְּרָכִים.
עַכְשָׁו הִיא עֲקֵבוֹת שֶׁהִתְקַשּׁוּ, פְּעוּרִים,
כִּגְרוֹנוֹת בִּתְפִלָּה. עַכְשָׁו כָּל שְׁלוּחוֹתֶיהָ
הוֹלְכוֹת אֵלֶיהָ. נָחָה הַיָּד הַמְדַבֶּרֶת, נָח הַנָּשׁוּךְ,
הַפּוֹעֵם, הַחוֹלֶה.
דְּקִירַת הַלֵּב, רַק הִיא,
לְאֵין סוֹף.
זו כל השִׁיבה
כָּל הָאִמָּהוֹת הַיְשֵׁנוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. לִבָּן אָחוּז כְּכַדּוּר בַּקָּנֶה,
חֲלוֹמוֹתֵיהֶן פְּזוּרִים. כָּל הָאִמָּהוֹת הַיְשֵׁנוֹת יוֹדְעוֹת:
יָבוֹא יוֹם שֶׁיִּקָּרְאוּ לְהִבָּלַע לְלֹא שְׁאֵרִית,
בָּשָׂר תַּחַת הַבָּשָׂר.
לָכֵן הֵן מַעֲלוֹת בְּעֵינֵי רוּחָן חִזָּיוֹן: הוּא שָׁב.
כָּל הַשִּׁיבוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. כָּל הַשִּׁיבוֹת נְגוּעוֹת.
וְאִם בְּצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ יַכִּירוּ בּוֹ פָּנָיו שֶׁהָיוּ לְפָנִים,
יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ הָרַךְ, הַקָּטָן,
לִבָּן פָּתוּחַ לִקְרָאתוֹ עַל רִבּוֹא חֲדָרָיו,
וְאִם יִהְיוּ יְדֵיהֶן פְּשׁוּטוֹת, הַאִם, כְּמִי שֶׁקָּם עַל מַחֲלָתוֹ, יֵאָסֵף?
כָּל הַמַּחֲלוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. כָּל הַמַּחֲלוֹת הֵן שֶׁל מִדַּת הָרַחֲמִים,
שֶׁאִם יֶשְׁנָהּ, הַחֹשֶךְ נִפְתָּח כְּשַׁעַר
אֶל כָּל הַשְּׁעָרִים,
וְאִם אֵינֶנָּה,
אֲנַחְנוּ מִתְחַסְּרִים מֵעַצְמֵנוּ.
כָּל הַהִתְחַסְּרֻיּוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ.
שֶׁאִם נִשָּׁבֵר מוּל הַצַּעַר הַזֶּה
שֶׁאֵין בּוֹ עוֹלָם,
וְאִם לֹא נִשָּׁבֵר (אֵיךְ לֹא נִשָּׁבֵר?),
זוֹ כָּל הַשִּׁיבָה.
תמונת מסע
הַזְּמַן מְשַׁנֶּה צוּרָתוֹ מִזְּמַן הוֹוֶה
לִזְמַן חֲלוֹם.
אֲנִי מְדַמָּה סְפִינַת אוֹר שֶׁמְּשׁוֹטֶיהָ שְׁלֵמִים כִּזְרוֹעוֹת
וְאַתָּה נִצָּב עַל סִפּוּנָהּ, גִּבְעוֹלִי וְקוֹרֵן, עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת לַנּוֹפִים.
תָּמִיד הַבַּיִת. חוּט שָׁקוּף, מָתוּחַ בֵּין הָעוֹלָמוֹת.
מֵאֲחוֹרֵי שַׁעַר הַבַּרְזֶל הָאָפֹר אֲנִי מִתְיַפַּחַת כְּאַחֲרוֹנַת הַמְלַוִּים,
מְיַחֶלֶת שֶׁיֵּאָסְפוּ הַכּוֹכָבִים לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ,
שֶׁשָּׁעָה חֲשׁוּכַת נְשָׁמוֹת זוֹ תַּהֲפֹךְ בַּעֲבוּרְךָ מִמְּעוֹף אֶבֶן
לִמְעוֹף צִפּוֹר
***
מוצא הדרכים, שירים מאת דנה אמיר | סדרה לשירה בעריכת ארז שוייצר
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ