בכרך זה, מחר מתחיל יום חדש, העשירי במהדורה המחודשת של כתבי יצחק אוורבוך אורפז, כונסו כל הסיפורים שראו אור לראשונה בארבעת קבציו המאוחרים: עיר שאין בה מסתור (1973), רחוב הטומוז'נה (1979), אהבות קטנות טירופים קטנים (1992), לילה בסנטה פאולינה (1997).
כמה וכמה מן הסיפורים ממוקדים בטיפוס אנושי החוזר ביצירתו של אורפז מראשיתה: גבר בודד המתלבט בהרהורים קיומיים ואף אובדניים, משוטט במרחב התל-אביבי ומתקשה ליצור מערכות יחסים בעלות משמעות. אחרים משרטטים דמויות שהמספר עוקב אחריהן בסקרנות ומנסה לפענח את פנימיותן. מעבר לכך מדובר בסיפורים מגוונים בנושאיהם, בדמויותיהם, בזירות ההתרחשות שלהם ובדרכי הייצוג של המציאות. מצויים בהם אמנים מתבודדים, נשים מלאכיות מסתוריות בעלות איכות חלומית בצד נשים ארציות ואימהיות, כיתות סגורות של אנשים מחפשי רוחניות, דמויות של יומיום המתלבטות בתוך חיי נישואים שהשתחקו, ומשיכה אל העולם הנוצרי על אתריו וטקסיו רבי היופי. כל אלה מוגשים בסגנונו המיוחד של אורפז המצרף חולין ופיוט, עדינות וחספוס, ממשות וחלום, הבזקים של אקטואליה ישראלית בצד כיסופים אל עולמות שלא מעכשיו ולא מכאן.
מקום מיוחד שמור כאן לסיפורי רחוב הטומוז'נה: צלילתו של אורפז אל נופי ילדותו ואל חוויות ילדותו בעיירה היהודית בבסרביה ערב כיליונה, וזאת בנוסח של ריאליזם פנטסטי המצרף מציאות ודמיון, אלימות ויופי. הספר, שזכה לקבלת פנים מלאת הערכה בביקורת, מכיל גרעינים סיפוריים שהיו עתידים להתרחב ולהתממש כעבור שנים אחדות ברומן הכלה הנצחית.
יצחק אוורבוך-אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015 הלך לעולמו.