תרצה אתרמתוך:
מערבה מכאןהרוח
לָהּ הַלַּיְלָה אָמַר: אֲהַבְתִּיךְ לְעוֹלָם
אַתְּ בִּתִּי הַצּוֹחֶקֶת בְּתוֹךְ הַחֲלוֹם.
הִיא דָּבָר לֹא אָמְרָה, רַק נָשְׁבָה בּוֹ דּוּמָם
וְלָפְתָה אֶת רֹאשׁוֹ הַכָּבֵד, הָעֵירֹם.
הוּא אָמַר: אֲהַבְתִּיךְ עַל שֶׁאֵין אַתְּ הוֹגָה
עַל שֶׁאֵין בָּךְ דְּמָעוֹת, עַל צְחוֹקֵךְ שֶׁנָּדַם
עַל שֶׁאֵין בָּךְ חָכְמָה, אַף שֶׁאַתְּ הַמִּלִּים
עַל שֶׁאֵין בָּךְ מַמָּשׁ, אַף שֶׁאַתְּ הָעוֹלָם.
לֹא הָיָה בָּהּ מַמָּשׁ. בַּשַּׁלֶּכֶת עָמְדָה
סְעָרָה וּמָטָר וְשִׁירִים בְּקִרְבָּהּ
בַּשַּׁלֶּכֶת עָמְדָה עֲרִירִית וּשְׁקֵטָה
וְהַלַּיְלָה אָרֹךְ וְצוֹחֵק בְּקִרְבָּהּ.
בגלל הלילהבִּגְלַל הַלַּיְלָה
בִּגְלָלוֹ
אֲנִי כָּעֵת יוֹשֶׁבֶת
וְלֹא נִלְקַחַת.
בִּגְלַל הַחֹשֶךְ
בִּגְלָלוֹ
אֲנִי נִדְמֵית לְךָ
חוֹלֶמֶת אוֹ מִשְׁתַּעֲשַׁעַת.
אֵינֶנִּי נִלְקַחַת לְשׁוּם מָקוֹם,
בָּכִיתִי בִּגְלַל דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁמוֹת
וּבִגְלָלְךָ לְמָשָׁל בָּכִיתִי רַק לְרֶגַע
מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בִּי דִּמְעוֹת פִּתְאֹם.
לֹא בָּכִיתִי כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ
רָצִיתִי לְהַחֲלִיף אֶת הַמִּלִּים.
בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת מְעַט אַחֲרֶיךָ,
חָשַׁבְתִּי שֶׁתֵּלֵךְ בִּצְעָדִים קְטַנִּים.
הָאוֹר הֶחָזָק מַפְרִיעַ לִי
לִבְכּוֹת אֶת צַעַרְךָ
וַאֲנִי רַק תְּמוּנָה נְקִיָּה בְּהִירָה,
אֲנִי רַק תְּמוּנַת אִשָּׁה.
עד רדת הערב, גשםעַד רֶדֶת הָעֶרֶב, גֶּשֶׁם,
הַקְשֵׁב, כִּי יֵשׁ דְּבָרִים בִּי
אֲיֻמִּים מִמְּךָ
אֲדָמָה לִי
נִשְׁכַּחַת וְנִבְהֶלֶת, גֶּשֶׁם,
מְבוּכוֹת לִי
אֲדֻמּוֹת מִצִּפִּיָּה
שֶׁאֵינֶנָּה יוֹדַעַת הֶרֶף
הֶרֶף מִמֶּנִּי, גֶּשֶׁם
שָׂדוֹת רַבִּים לִי, שְׂדוֹת חֲלוֹם
שֶׁאֵינֶנּוּ חָדֵל מִגֶּשֶׁת
עַד רֶדֶת הָעֶרֶב, גֶּשֶׁם,
הָנֵס רְעָשֶׁיךָ מִמֶּנִּי,
כֹּחִי כְּאַגָּן שֶׁהָיָה מָלֵא
וְעַכְשָׁו הוּא מָלֵא הֶבֶל
דְּמָמָה פְּשׁוּטָה הָיְתָה בִּי, כַּחֲלֹף צַעֲדֵי הַגֶּשֶׁם,
עַכְשָׁו הִיא הֲמוֹן נִקּוּדֵי מַיִם שֶׁנּוֹפְלִים עַל לְחִי אֶבֶן.
*שיר הנשמרת
הַשָּׁמַיִם רָצִים, רָצִים, רָצִים,
בַּתְּרִיסִים כָּל מִינֵי עִגּוּלִים נוֹצְצִים,
כָּל מִינֵי דְּבָרִים נַעֲשִׂים
יוֹתֵר וְיוֹתֵר סְמוּכִים.
אֲנִי נִזְהֶרֶת מִדְּבָרִים נוֹפְלִים.
מֵאֵשׁ, מֵרוּחַ, מִשִּׁירִים.
בַּתְּרִיסִים כָּל מִינֵי רוּחוֹת מַכִּים.
כָּל מִינֵי עוֹפוֹת מְדַבְּרִים.
אֲבָל אֲנִי שׁוֹמֶרֶת אֶת נַפְשִׁי מֵהֶם. וְגַם אֵינִי בּוֹכָה.
אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁבִּקַּשְׁתָּ שֶׁאֶהְיֶה בְּרוּכָה.
אֲנִי בְּרוּכָה.
הַשָּׁמַיִם רָצִים.
הֵם אֵינָם נוֹגְעִים
בִּשְׂעַר רֹאשִׁי שֶׁלְּךָ.
אֵינָם מִתְקָרְבִים אֲפִלּוּ לָרוּחַ
שֶׁבָּאָה אֵלַי מִמְּךָ.
הַשָּׁמַיִם רָצִים לְמָקוֹם אַחֵר,
וְהָרוּחַ סְבִיבֵנוּ, טַבַּעַת שְׁקוּפָה,
כְּמוֹ בְּעֶרֶב שָׁרָב, אֲנַחְנוּ יָרֵחַ,
הָרוּחַ סְבִיבֵנוּ עָבָה.
מערבה מכאןמַעֲרָבָה מִכָּאן עוֹמְדִים צוּקִים
וּמְחַכִּים, וּמְחַכִּים.
מַעֲרָבָה מִכָּאן יֵשׁ דְּבָרִים אֲחֵרִים.
מִגְדָּלִים. צִפֳּרֵי עֲנָק.
שְׁעוֹנֵי קוּקִיָּה מוּזָרִים.
מַעֲרָבָה מִכָּאן, הַכֹּל אַחֵר
לֹא כְּדַאי לְהַרְחִיק מַעֲרָבָה מִכָּאן.
מַסְפִּיק לְהַגִּיעַ עַד קְצֵה הַחוֹל
מָקוֹם שָׁם הַמֶּלַח מַחֲלִיד
אֶת גְּדֵרוֹת הַזְּמַן.
כְּשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד, יֵשׁ לָצֵאת לְטַיֵּל
עִם אַרְנָק. מִטְרִיָּה. כְּפָפָה. מַקֵּל.
לַעֲקֹף אוֹתִיּוֹת וְאוֹתוֹת בְּלָבָן
לַחֲצוֹת שְׁבִילֵי חָצָץ, לְסַלְסֵל תִּימְרַת עָשָׁן
זְעִירָה. וְלָשׁוּב לַמִּפְתָּן
הַמֻּכָּר וְהַחַם
מִן הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר שׁוֹקַעַת
לָשֶׁבֶת שָׁם רֶגַע, שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם
וּלְטַפֵּס לְמַעְלָה - צַעַד־צַעַד
אַחַר כָּךְ אֶפְשָׁר לִכְתֹּב עַל זֶה
סִימְפוֹנְיָה מְשַׁגַּעַת.
*אֵינִי נוֹשֶׁמֶת. הֲיֵשׁ כְּבָר אוֹר בַּחוּץ?
אֲנִי מַתְחִילָה לְהַנְשִׁים אֶת עַצְמִי. יֵשׁ כְּבָר אוֹר,
הָאֲוִיר כְּבָר רָחוּץ,
בָּשׂוּם וּמָלֵא תִּקְוָה וּבְשׂוֹרָה,
קוּמִי, אִשָּׁה, צְעִירָה, מוּזָרָה,
בַּחַלּוֹנוֹת עִירֵךְ שֶׁלָּךְ בְּנוּיָה וּמוּאָרָה
כַּאֲשֶׁר אָהַבְתְּ,
הַנַּחַל רָץ בַּאֲפִיקוֹ, הַיָּם שְׁטוּף סְעָרָה,
כַּאֲשֶׁר אָהַבְתְּ...
וּבְכָל זֹאת, אֵינִי מָשָׁה. הַאֻמְנָם שׁוּב, הַכֹּל חוֹזֵר.
אֵינִי שׁוֹאֶלֶת אִם הֵקִיצוּ אֲנָשִׁים זָרִים.
אֲנִי רַק רוֹצָה לָדַעַת אִם הַכֹּל יִפָּתֵר מַהֵר
וְיִהְיֶה מַרְנִין וְשׁוֹפֵעַ עֹז
וְחָזָק וְיָפֶה וְאַחֵר.
לְיָדִי יָשֵׁן אִישׁ.
אַךְ כְּאִלּוּ גַּם הוּא, כָּמוֹנִי, פּוֹחֵד וָעֵר,
עַפְעַפָּיו רוֹטְטִים. אֵין חִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיו.
לְיָדִי יָשֵׁן אִישׁ חִוֵּר.
גַּם בּוֹ הַכְּאֵב כְּבָר עָמֹק מְאֹד,
רַק שֶׁהוּא לֹא מַרְבֶּה לְדַבֵּר.
אִישִׁי הֶחָזָק וְהַטּוֹב. קוּם. כְּבָר יוֹם.
אֲנִי אָבִיא אֵלֵינוּ יְשׁוּעָה
מֵאֵיזֶה שֶׁהוּא מָקוֹם.
תמונת שחרשֶׁמֶשׁ בְּקֶרֶב הַשָּׁמַיִם
מַצִּיתָה אֶת הַגַּגּוֹת
אִישׁ הוֹלֵךְ עִם דְּלִי שֶׁל מַיִם
חֲתוּלִים מְיַלְּלִים בְּקוֹל עָמֹק.
אַט־אַט, הָעִיר מוּאֶרֶת,
רְעָשִׁים... תִּקְתּוּק שָׁעוֹן...
רַק אַתָּה נוֹשֵׁם בְּשֶׁקֶט
וְהָרוּחַ מְנִיפָה אֶת הַוִּילוֹן.
חֹם גּוּפְךָ בְּקֹר הַבֹּקֶר
אַתָּה מַבִּיט בִּי כְּעִוֵּר
לֹא, אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת,
אֲנִי רוֹצָה כְּבָר רוֹצָה שֶׁתִּתְעוֹרֵר.
עַל פְּתָקִים אֲנִי כּוֹתֶבֶת,
בֶּחָצֵר עָלִים קְטַנִּים
מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת שַׁלֶּכֶת
הֶעָלִים הַפְּעוּטִים לְלֹא פָּנִים...
כְּמוֹ פָּנֶיךָ
רֵיקִים מִכֹּל, הֵם רַק פָּנִים.
בּוֹא חַבֵּק אוֹתִי אֵלֶיךָ
זֶה הַלַּיְלָה שֶׁכּוֹתְבִים עָלָיו שִׁירִים.
*דִּמְעַת
אִמָּא שֶׁלִּי
מְכַסָּה עַל הַפַּחַד. אֵינֶנִּי
רוֹצָה שֶׁתִּבְכִּי. אֵינִי יַלְדָּה
מִזְּמַן. (וְדִמְעָתָהּ נִגֶּרֶת, פַּס כָּבֵד וְחַם).
אֲנִי לֹא שׁוֹכַחַת אוֹתָךְ לְעוֹלָם.
אַתְּ הִיא זוֹ שֶׁתָּמִיד! שֶׁתָּמִיד!
אַל תִּבְכִּי. אַתְּ אָחִי וְרֵעִי הַיָּחִיד.
דִּמְעַת אִמָּא שֶׁלִּי.
אַדִּירָה וּדְגוּלָה הִיא
מִכְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר לְאָמְדָהּ.
כַּבִּירָה וְנוֹאֶשֶׁת אָזְלַת יָדָן שֶׁל אִמָּהוֹת
אֶל מוּל חִוְרוֹן פָּנֶיהָ שֶׁל יַלְדָּה.
(אֲנִי סוֹבֶרֶת: גַּם הַבֶּכִי טוֹב. כְּמוֹ כָּל הַמַּהֻיּוֹת
שֶׁטֶּרֶם נִלְמְדוּ עַד תֹּם.
אֲנָשִׁים עוֹד לֹא יוֹדְעִים מַה פֵּשֶׁר נְשִׁירַת עַלְווֹת,
נוֹצוֹת, רִיסִים, טַל, יֶזַע כְּחֹם הַיּוֹם...)
שיר במתנההָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם נִשְׁאָרִים כָּאן לְעוֹלָם
עַל כֵּן אָסוּר לָתֵת אוֹתָם בְּמַתָּנָה.
אֲבָל תּוּכַל לָתֵת לִי פֶּרַח
אִם תִּרְצֶה לָתֵת לִי פֶּרַח,
וְתוּכַל לָגַעַת בִּי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם
שֶׁנּוֹלְדוּ מֵאֲדָמָה.
יָדַיִם שֶׁנּוֹגְעוֹת
גַּם זוֹהִי מַתָּנָה,
גַּם זֹאת, כֵּן גַּם זֹאת
מַתָּנָה.
הַכּוֹכָבִים וְהַיָּרֵחַ נִשְׁאָרִים כָּאן לְעוֹלָם
עַל כֵּן אָסוּר לָתֵת אוֹתָם לָאוֹהֲבִים.
אֲבָל מֻתָּר לִכְתֹּב שִׁיר זֶמֶר
אִם רוֹצִים לִכְתֹּב שִׁיר זֶמֶר,
וּמֻתָּר לָשִׁיר אוֹתוֹ כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם
מְלֵאִים בְּכוֹכָבִים.
שָׁמַיִם מְלֵאִים
כּוֹכָב וּלְבָנָה,
גַּם זֹאת, כֵּן, גַּם זֹאת
מַתָּנָה.
הַמַּנְגִּינָה וְשִׁיר הַזֶּמֶר נִבְרָאִים מִתּוֹךְ הַלֵּב
עַל כֵּן צָרִיךְ לָתֵת אוֹתָם בְּמַתָּנָה.
וְגַם מֻתָּר לוֹמַר בְּשֶׁקֶט
אִם תִּרְצֶה לוֹמַר בְּשֶׁקֶט,
שֶׁהַשִּׁיר לָנֶצַח הוּא לִשְׁתֵּי עֵינַיִךְ
הַיָּפוֹת בְּמַתָּנָה.