מוצא אל העולם | שירים

"אֵיךְ לִנְשֹׁם וְהַקּוֹל בַּגָּרוֹן?" שואל משה עזוז בפתח ספרו החדש, המצייר ניסיון עדין ונועז גם יחד להיחלץ מאותה משוואה, שבה קול עצוּר שולל לכאורה נשימה חופשית, וקיום פנימי המספיק לעצמו אינו עולה בקנה אחד עם בקשת היסוד של המשורר – לסלול מוצא אל העולם.

מחזור ליום חול

1

אֵיךְ לִנְשֹׁם
וְהַקּוֹל בַּגָּרוֹן?



14
בְּמַחֲצִית חַיָּיו
רָחוֹק מִילָדָיו
כּוֹתֵב וְקָם
נִדְרָשׁ לַחֲשֵׁכָה
שֶׁתָּאִיר עוֹרֵק שָׁחֹר
אָטוּם
בְּלֵב הַטּוֹב.




25
וַעֲדַיִן מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה
מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה
עֲדַיִן רוּחַ בְּעָלִים
רִצּוּד (עָלִים) בָּרוּחַ
עֲדַיִן תַּחַת בֹּץ
הוּא מְתַחֵחַ אֶצְבְּעוֹתָיו
עֲדַיִן בַּבָּשָׂר מַעֲשֵׂה יָדָיו
רִקְמַת צְדָפִים
וְקוֹנְכִיּוֹת עַל חוֹל
(זִכְרוֹנוֹתָיו)

עֲדַיִן רָץ וּזְרוֹעוֹתָיו
מַסְמֵר וְזֶפֶת וְנוֹצוֹת

כְּמוֹ צָב הוּא נֶעֱקָף
וְשִׁרְיוֹנוֹ חֻלְיוֹת וּמַאֲמָץ, עֲדַיִן
כְּמוֹ שִׁנֵּי בִּינָה
עוֹקֵר לוֹ שָׁרָשִׁים
הַזְּמַן.





פרק מתוך ביוגרפיה קצרה

בִּנְעוּרָיו פָּחַד
מִנְּעָרוֹת עַזּוֹת מַבָּט,
מִגַּבַּרְדִין,
מִמַּאֲמַץ חִנָּם.
הוּא הִצְטַיֵּן בְּלִמּוּדִים וּבִקְלִיעָה לַסַּל,
הַחַיִּים הָיוּ אָז מוּבָנִים לַכֹּל וּמָוֶת
לֹא נִדְחַק בֵּין צַלְעוֹתָיו,
אֶת הַסְּפָרִים וְאֶת מַחְבְּרוֹתָיו עָטַף
בַּעֲטִיפָה כְּחֻלָּה
וּבַקַּלְמָר הָיוּ סַרְגֵּל קָצָר, מַחַק, מְחוּגָה.
בַּצָּהֳרַיִם אָכַל,
אַחֲרֵי הָאֲכִילָה לָמַד,
אַחֲרֵי הַלְּמִידָה הָלַךְ לְמִגְרַשׁ הַכַּדּוּרְסַל.
הָיוּ לוֹ יָד טוֹבָה
בּוּשָׁה מַמְאֶרֶת
וְרָצוֹן בִּלְתִּי נִכְבָּשׁ.
אַחֲרֵי הַחֲדָשׁוֹת (שֶׁלֹּא רָאָה) הָלַךְ לִישֹׁן,
בַּבֹּקֶר קָם.
הַנְּעָרוֹת פָּרְמוּ כַּפְתּוֹר עֶלְיוֹן,
אֲוִיר הַלַּיְלָה הִתְמַלֵּא רֵיחוֹת.
הוּא לֹא אוֹנֵן
וְלֹא קָרָא שִׁירָה,
הוּא לֹא אָהַב
וְלֹא הִרְגִּישׁ אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן
הַמְחוֹלֵל פְּלָאוֹת סָבִיב
גּוֹזֵר עָלָיו כְּלָיָה.

בְּשַׁבָּתוֹת חַמּוֹת לְצַד הַצֵּידָנִית
נָסַע לַיָּם,
בַּחֹרֶף הִתְכַּסָּה שְׂמִיכָה,
בִּמְסִבּוֹת כִּתָּה יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא
פָּכַר בָּאֶצְבָּעוֹת
וְהִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁלְּפָנָיו.



שיר אהבה

סוֹד עִתּוֹתָיו
עִקַּר כֹּחוֹ וּבְעִקָּר מֵיטַב רוּחוֹ
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת סֶמַנְטִיִּים
חוֹלְשִׁים גּוֹוְעִים מְלַחֲשִׁים
תְּלָמִים שֶׁל אַהֲבָה.



מוצא אל העולם

3
חֻרְבַּן בַּיִת שְׁלִישִׁי פּוֹתֵחַ בִּמְבוּכָה
וּצְחוֹק
וְאַהֲבַת חִנָּם
וְנֶחְתָּם כְּמוֹ תָּמִיד
בְּסוֹף פָּתוּחַ לִגְנִיזָה.


ולא היה עוד

וְלֹא הָיָה עוֹד בְּכֹחִי לָדַעַת
וְלֹא הָיָה בִּי עוֹד לִרְצוֹת וּלְכַסּוֹת
וְלֹא הָיָה עוֹד בְּכֹחִי לִסְלֹחַ
וְלֹא הָיְתָה בִּי מְשִׂימָה לִרְדֹּף
וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי עוֹד לִפְצֹעַ
וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ מְלוֹא הַגּוּף
וְלֹא הָיָה עוֹד בְּכֹחִי לָסֶגֶת
וְלֹא הָיָה בִּי כֹּחַ לְחַפּוֹת

לֹא לְהַרְווֹת אֶת הַצָּמָא
וְלֹא לָלֶכֶת אֶל מָקוֹם שֶׁבּוֹ
וְלֹא הָיָה צִדּוּק לְמַעֲשַׂי בַּבֹּקֶר
וְצַעַר שֶׁרָוַח בִּי - בַּר חֲלוֹף
וְלֹא הָיָה עוֹד בְּכֹחִי לָשֶׁבֶת
וְלֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לִפְשֹׁט
לֹא שְׁתֵּי יָדַיִם
וְלֹא שְׁתֵּיהֶן לִשְׁמֹט.


מוצא אל העולם | משה עזוז.  עורך: ארז שוייצר