הֶדף הדלת הטרוקה
אַתְּ תַּעַמְדִי בַּפֶּתַח וְתִרְאִי שֶׁהַיּוֹם
רָהִיטִים נִגְרְרוּ לִמְקוֹמָם, שְׁבָרִים נֶאֶסְפוּ
לְשַׂקִּית אַשְׁפָּה, תְּמוּנָה יֻשְּׁרָה, הָרִצְפָּה כֻּבְּדָה
הֵיטֵב, נֵר הוּטַב, בַּתַּנּוּר נוּרָה כּוֹתֶמֶת
עַל עוּגָה בִּבְלִילָתָהּ. הַבַּיִת כּוֹס תֵּה, אַתְּ קֻבִּיַּת
סֻכָּר בְּתַחְתִּיתָהּ וְהוּא מֵמֵס אוֹתָךְ
וּמֵמֵס
וּמֵמֵס
וְכָל הַמָּתוֹק הַזֶּה מַרְעִיד עִנְבָּל לָגַעַת בַּחֵךְ.
בַּפִּנָּה יֵשׁ מִי שֶׁמְּחַיֵּךְ כְּכַפִּית קְטַנָּה, בּוֹחֶשֶׁת
בְּכִפְיוֹן כְּדֵי לְמַסְמֵס, שֶׁאַף פַּעַם
לֹא הֻמְתַּק פֹּה: אַתְּ אֵינֵךְ קֻבִּיָּה
וְגַרְגִּירַיִךְ אֵינָם. לֹא תֵּה וְקֻבִּיָּה -
תְּמִסָּה פּוֹשֶׁרֶת, חוּמָה, מוֹתֶקֶת.
קֶצֶף בּוֹהֵק נִקְוָה בַּשּׁוּלַיִם וּמָג.
אַתְּ מְסָרֶבֶת בְּנִימוּס וָחִיל,
וּמְבִינָה שֶׁמָּחָר הַיּוֹם.
אַתְּ תַּעַמְדִי מִחוּץ לְדֶלֶת בֵּיתֵךְ
וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי -
כַּדּוּרִית טַבָּק בּוֹעֶרֶת תִּקְנֶה שְׁבִיתָה
עַל יְרֵכֵךְ. כָּעֵת הִיא גַּל אֵפֶר. אִם תְּלַחְלְחִי קְצֵה
אֶצְבַּע בְּדִמְעָה, תּוּכְלִי לְהָרִימָהּ בַּעֲדִינוּת
בִּשְׁלֵמוּתָהּ.
פקודת אהבה
אָ'עַאמְרִי,
תֹּאכַל פְּרִי. תָּבִיאִי לִי אַרְנָק. תָּבוֹאִי לְבַקֵּר סַבְתָּא שֶׁלָּךְ יוֹתֵר.
עְנְדְכּ פְלוּשׁ? תִּקַּח כָּרִית.
תִּתְּנִי נְשִׁיקָה, דּוֹד שֶׁלָּךְ. תָּכִינִי תֵּה. תֵּשֵׁב נוֹחַ.
מָא תְכַאפְשׁ. תֵּלְכִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי.
תְּחַבְּאִי מִתַּחַת לַבְּגָדִים. תְּהִי שְׂמֵחָה.
תִּקְּחִי זִ'יתוּן. תִּקְּחִי מַטְבּוּח,
אָ'בְּנִיתִי.
תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּךְ. יֵשׁ לֶחֶם בַּיִת בַּשַּׁיִשׁ תִּקַּח.
תָּבִיאִי לִי עֵינַיִם שֶׁלִּי. תָּבִיא תְּהִלִּים. תָּבִיאִי יְלָדִים,
אֶחָד מַסְפִּיק, תִּתְּנִי לוֹ שֵׁם שֶׁלִּי.
תָּבוֹא פֹּה לְיָדִי. תְּקַלֵּף עַגְבָנִיּוֹת. תִּדְפֹּק לְזִ'יתוּן.
לֹא כָּכָה, אֶה, הָוָא הָאדָאכּ. תִּתֵּן לוֹ לָשֶׁבֶת.
תָּבִיא בְּדִיקָה שֶׁל סֻכָּר. סַבְתָּא שֶׁלְּךָ זְקִינָה.
וָא וָא עְלָא סָרָא. תִּתֵּן לִי יָד. תָּשִׂים בַּמָּקוֹם.
אָנַעְבִּי'בַּשְׁכְּ.
זה
שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתַי מְסוֹבְבוֹת אֶת גַּבָּהּ לַכִּיּוּר, כּוֹס נִשְׁמֶטֶת.
אֲנִי מִתְקָרֶבֶת לְאַט וְחַם וּבוֹלַעַת אוֹתָהּ בּוֹלַעַת אוֹתִי בִּנְשִׁיקָה.
לְתוֹךְ פִּי הַמְנַשֵּׁק הִיא לוֹחֶשֶׁת אֲנָחוֹת "זֶה בְּדִיּוּק מַה
שֶּׁרָצִיתִי עַכְשָׁו".
אַךְ לֹא, אֲנִי עוֹמֶדֶת לְיָדָהּ נְעוּצָה, כְּמוֹ נֵר שַׁבָּת שֶׁתַּחְתִּיתוֹ
הוּמְסָה לְהַדְבִּיקוֹ לְכַנּוֹ.
בְּרֹאשׁ בּוֹעֵר וּמְיֻסָּר אֲנִי נוֹטֶפֶת עַל עַצְמִי, מוֹתִירָה כְּוִיּוֹת
דַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה, וְחוֹמֶדֶת בְּלִי לְבַקֵּשׁ דָּבָר.
נרקיס
הֵן נִפְרָשׂ מוּלְךָ כָּל הָעוֹלָם:
קִיכְלִי שָׂחָה בַּשָּׁמַיִם,
עֲנָנִים רִצְּדוּ בָּאֲדָווֹת,
פְּקַעַת הִצְמִיחָה כֶּתֶר,
אֲנִיצִים הִתְגּוֹדְדוּ לְעַרְסֶלְךָ.
הֵן הָיָה מוּלְךָ יֹפִי צָלוּל וְטָעִיתָ שֶׁאַתָּה אַחַד הָאֲגַם.
שיוויתי
חִפַּשְׂתִּי אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְלֹא עָלָה בְּיָדִי.
בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיֵּאוֹר עֵינַי, בִּקַּשְׁתִּי שֶׁלֹּא אִישַׁן פֶּן אָמוּת.
נִמְלֵאתִי אֵימָה מֵחֶזְיוֹן לַיִל תָּלוּי עַל בְּלִימָה.
זִמַּנְתִּי שִׁיר לְעוֹלָל, וּלְאֵם, וּלְאִמָּהּ.
זִמְזַמְתִּי עַד הָנֵץ הַחַמָּה.
יָשַׁנְתִּי עוֹד שִׁשָּׁה תָּוִים,
וְדַי.
סדק יהלום | גיתית דהן | סדרת ריתמוס לשירה
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ