המחבר, העוסק זה כשלושים שנה בחקר פולקלור צמחי ארץ ישראל, מסכם בספר מקורי וייחודי זה סקר שדה שנערך משך עשר שנים בצפון הארץ וכלל כ-200 מרואיינים.
תחילה נפרשת ההיסטוריה של העצים המקודשים וגלגוליהם משך הדורות תוך שימת דגש על התרבויות השונות בעולם העתיק. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לפולחן העצים במקרא, תוך סקירת ממצאים ארכיאולוגיים ולשוניים עדכניים שהמחבר מאיר באור חדש.
מה הוא עץ מקודש? הממצאים מראים שבתרבויות שונות קיימות סיבות רבות להתקדשותם של עצים. בארץ בולט הניגוד בין מוסלמים לדרוזים המשקף את האמונה בצדיקים וקדושים לעומת האמונה בגלגול נשמות. עצים מקודשים נעלמים משך ההיסטוריה ואחרים נוצרים במקומם אפילו בימינו אנו. סקירת תולדות עצים היסטוריים כמו " אלוני ממרא" ועדויות על עצים על קברי צדיקים מספקת מידע רב על תולדות העצים המקודשים בארץ במרוצת הדורות, על הזיהוי הבוטני ועל האקולוגיה של עצים אלו.
סביב העצים הקדושים נוצרה, משך הדורות, מערכת שלמה של פולחנים, מנהגים וטקסים – החל בהקרבת קורבנות לריצוי האלים או לאות תודה וכלה בטקסים להורדת גשמים. רבים מהם מתקיימים בארץ גם בימינו. בארץ מדובר באמונה עממית נפוצה שראשי כל הדתות נלחמים בה ללא הצלחה. בארץ קיימים עדיין עשרות עצים מקודשים המהווים מרכז לפעילות דתית, בעיקר של יחידים. עצים אלו משמשים כערוץ תקשורת עם הכוחות העליונים בעת מצוקה אישית ופחות לטקסים ציבוריים. לאחרונה מתרבה פעילות של יהודים סביב עצים מקודשים המתבטאת בעיקר על ידי תליית בדים כסגולה לשידוך או לפרי בטן, כאשר הפנייה היא אל הצדיק לו מוקדש העץ.
המאמינים מייחסים לעצים אלו כוחות על טבעיים שמקורם בנשמת הצדיק השוכנת בהם (מוסלמים) או בברכה שהוענקה על ידי נביאים ומנהיגים דתיים (דרוזים). בכוחותיו של העץ המקודש להעניש את הפוגעים בו החל ממיתה חטופה, שיתוק היד שפגעה בעץ, שריפת הבית או עצירת כלי עבודה כבדים המאיימים על העץ. בכל כפר אפשר לשמוע סיפורים מרתקים אודות עוצמת הנקמה כתגובה לחילול כבודו של העץ אפילו אם המדובר בקטיפת עלה בודד. נהוג להניח תחת העצים חפצים כמו מחרוזות תפילה, בקבוקי שמן או גרעיני תבואה. הברכה האלוהית שמעניק העץ המקודש נספגת בכל מה שמונח תחת העץ, לקיחת אותו פריט מעבירה את הברכה אל האדם הנושא אותו ואפילו לכל דיירי הבית.