שירים מתוך איגרת קטנה מניו יורק
שני גונֵי לובן
הַיָּשִׁישׁ בַּעַל הַזָּקָן גָּרַף לוֹ שֶׁלֶג בִּמְתִינוּת
וְלֹא עָמַד עַל שְׁנֵי גּוֹנֵי הַלֹּבֶן כִּתְּרוּהוּ:
הָאֶחָד שֶׁנִּכְנַס לִשְׂעָרוֹ, הַשֵּׁנִי שֶׁלָּחַשׁ לְרַגְלָיו.
וַאֲנִי יָדַעְתִּי, שֶׁהֲבָנָה סְמוּיָה, הֲדָדִית, רוֹוַחַת בֵּינֵיהֶם:
הָעֲלוּמִים הַמְלַבְלְבִים שֶׁלַּשֶּׁלֶג וְנִסְיוֹנוֹת שְׁנוֹת שְׁקִיעָה,
מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה, מְהַוִּים אֵי־שָׁם
אַמַּת־מִדָּה לָאָדָם, אַחַת עַל אָרֶץ.
מתוך ארבעה שירים על נוף האינסוף
שִׂיחַ הַלִּילָךְ מְלַבְלֵב בְּלַהֲבוֹת סְגוֹל וְאַרְגָּמָן
עַל יַד בָּתִּים שֶׁנִּסְתַּמְּאוּ בְּצִדֵּי דֶּרֶךְ.
וּפַעַם, בֵּין מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה, בֵּין עוֹנוֹת הֶחָרִישׁ וְהָאָסִיף,
עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, הִתְהַלֵּךְ מְפֻכָּח בַּנּוֹף הָרוֹדֵם,
לִנְטֹעַ דָּבָר שֶׁיְּדַבֵּר בְּכָל אָבִיב וְאָבִיב בְּלָשׁוֹן רֵיחָנִית
עַל מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לְדִבּוּר שְׂפָתַיִם כְּלָל,
וְעַל סַעַר וּדְמָמָה, תֹּאַם פִּרְאוּת וָמֶתֶק.
אָמְנָם הָיוּ בְּחַיָּיו דִּבְרֵי הַשִּׂיחַ כְּאִתִּים הָפְכוּ
בְּתַלְמֵי מַחְשְׁבוֹתָיו,
כְּאוֹתוֹת וּבְשָׂמִים לַדִּמְיוֹן הַהוֹלֵךְ וּמוֹלֵךְ.
עַכְשָׁו הוּא אֵינוֹ עוֹד עַל אֶרֶץ.
אַךְ הוּא עוֹד שָׂמֵחַ בְּקֶצֶף גַּלֵּי הַלִּילָךְ.
וְיֵשׁ נִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא חָלַף בִּיעָף הַזְּמַן.
רַק לְרֶגַע עָזַב אֶת בֵּיתוֹ הַמְחֻלָּן.
זִכְרוֹן הֱיוֹתוֹ מָצָא לוֹ מוֹצָא גּוֹנִים,
וּשְׂרִידֵי הַכְּתָלִים שֶׁנִּסְתַּמְּאוּ
מְחַיְּכִים וְדוֹלְקִים מַזְהִירִים,
בְּעָבְרִי פֹּה, בְּצַיְּנִי הַדְּבָרִים.
*
א
לַיְלָה. אֲנִי שׁוֹתֶה תֵּה שָׁחֹר וְעָשֵׁן מִסִּין.
הַסֵּפֶל עָטוּר צִיּוּרֵי פְּרָחִים וּדְמֻיּוֹת־מְנַגְּנִים.
מְנַת אֹרֶז מַלְבִּינָה בְּקַעֲרִית שְׁקֵטָה כְּפָלֶג.
וּמִמִּקְטֶרֶת מְרַמֵּז הַטַּבָּק כְּזָהָב שֶׁהוּעָם.
מַחְשְׁבוֹתַי נָחוֹת כְּצִפֳּרִים בַּעֲנַף אִילָן.
רַגְלַי נָחוֹת לְאַחַר בּוֹסְסוּ בִּשְׂדוֹת הַחִדָּלוֹן.
הצייד העייף
לְאַחַר כְּתִיבַת כָּל הַשִּׁירִים
הַגֵּאִים עִם הַצְּנוּעִים,
עַתִּירֵי הַחֻלְשָׁה וּנְבוֹנֵי־הָאֱלֹהִים -
עֵטְךָ נִשְׁאַר תָּלוּי
בָּאֲוִיר הָאָדִישׁ
אִם גַּם צִפֳּרִים הִפְרַחְתָּ
עוֹדָן לָנוֹת עַל צוּקֵי הָר,
וּמִצְּבָעֶיךָ
עוֹד לֹא נִטַּל שְׁבִיב־מַלְכוּת.
עַד יִתְחַוֵּר לְךָ לְאוֹר־צָהֳרַיִם חַד,
שֶׁהַשִּׁירִים אֵינָם אֶלָּא
חִצִּים סוּמִים שְׁלוּחִים
תּוֹךְ לֵב עִיר־נֶצַח מְדֻמָּה;
וְאַתָּה אֵינְךָ אֶלָּא צַיָּד שֶׁעָיַף.
על לאה שאיננה
לֵאָה אֵינֶנָּה. וַאֲנִי בְּבֵית הַקָּפֶה
מְנַסֶּה לְהַפְרִיחַ דְּבָרִים
עַל יַד הַסֵּפֶל הַחוּם
כְּאִלּוּ לֵאָה עוֹד פֹּה.
וְהֵם נִשְׁמָעִים כְּבִמְקוֹמָם
בָּעוֹלָם לֹא שֻׁנָּה
בְּטֶרֶם יָשְׁנָה.
עַכְשָׁו אֵין מִי שֶׁיַּסְבִּיר
אֶת יְשִׁימוֹן הֵעָדְרָהּ.
בְּזַרְזִיפִים נִלְאִים
דָּעֲכוּ עֲצָמִים.
וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת
הִכְבִּיד אֵלֶם הַמַּרְאוֹת.
בִּירוּשָׁלַיִם יֻתְּמוּ בָּתֵּי שִׁיר
וּמִן הַסֵּפֶל הַחוּם
עוֹלָה הַמְּלִיחוּת
שֶׁאֵין מִלְּבַדָּהּ אַחֶרֶת.
איגרת קטנה מניו יורק | גבריאל פרייל | סדרת מבחר | זוטא