[מים]
בְּלִי דַּעַת, בְּרֶחֶם מַיִם יָדַעְנוּ
חַיִּים לְאֵין גְּבוּל, לְאֵין סוֹף.
רֵאשִׁית וַחֲלוֹף לֹא יָדַעְנוּ;
בַּמַּיִם הָיִינוּ עוֹלָם.
בָּרֵאשִׁית לֻמַּדְנוּ חִלּוּק וְחִסּוּר,
פְּנִים וְחוּץ, כֵּן וְלֹא, יֵשׁ וְאֵין;
חֶצְיֵנוּ חַיִּים, חֶצְיֵנוּ מָוֶת,
נוֹלַדְנוּ, וְנִקְרַע הָעוֹלָם.
כְּרוּתֵי טַבּוּר, בִּמְשׂוּרָה יָנַקְנוּ
צְמֵאִים לְמֵי הַחַיִּים;
וּמְפַרְפְּרִים עַל חוֹף־רֶחֶם, לֹא עוֹד זָכַרְנוּ
כִּי לִבֵּנוּ הוּא לֵב הָעוֹלָם.
[פֶנְגְ־חְוַּ'אנְג]
אֶת שְׂפָתִי לֹא תָּבִינוּ עוֹד,
עֵת אֶחֱלֹף בִּשְׁמֵי חֲלוֹמְכֶם
לֹא תִּרְאוּנִי,
לֹא תַּעֲלֶה בְּדַעְתְּכֶם דַּעְתִּי.
אֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ
הַזּוֹרַחַת בִּשְׁמֵי תּוֹדַעְתְּכֶם;
רַגְלַי - הָאָרֶץ, רֹאשִׁי הַשָּׁמַיִם,
כְּנָפַי - הָרוּחַ, זְנָבִי - כּוֹכָבִים.
אֲנִי הַיִּין הַבּוֹלַעַת אֶת הַיַּאנְג,
אֶת דְּרָקוֹן הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בְּתוֹכִי;
זוֹ בָּזֶה נִתְעָרֶה חֲבוּקִים -
עַד יִהְיֶה גַּם הַגּוּף לְרוּחַ;
זֶה בָּזוֹ נִתְעָרֶה,
עַד אָשׁוּב אִוָּלֵד מֵרַחְמִי.
בִּי רֵאשִׁיתִי, הַשְׁלָמָתִי וְקִצִּי,
בִּי הַפֶנְג וְהַחְוַּ'אנְג,
הַשָּׁלֵם, הַשְׁלָמַתְכֶם.
אֲנִי הַשָּׁלוֹם.
[בוגדת]
אַל תֹּאהַב מְאַהֶבֶת מְשֻׁלַּחַת בְּאַהֲבָתָהּ,
מִתְבַּדֶּרֶת בָּרוּחַ, שִׂמְלָתָהּ כְּנָפַיִם,
מַבִּיטָה עַל הָעוֹלָם, וּמַעֲרֻמֶּיהָ בְּעֵינֶיהָ
הַתָּרוֹת אַחֲרֶיךָ
בְּכָל פָּנִים.
אִם לֹא תֹּאהַב, לֹא תִּכְאַב;
אִם תֹּאהַב הִיא תִּהְיֶה
שֶׁלְּךָ
לְרֶגַע.
[מָיָוָאטִי]
אֲנִי מְחוֹז תְּשׁוּקָתְךָ, אֵלָיו נִשֵּׂאתָ
זֶרַע־יֵשׁ מִן הָאַיִן.
אֲנִי הֶעָפָר בּוֹ צָמַחְתָּ.
כְּשֶׁהָיִיתָ רָעֵב חָלַצְתִּי לְךָ לֵב,
לְהַרְווֹת בַּחֲלֵב אַהֲבָתִי אֶת שְׂפָתֶיךָ;
אֲנִי מְזוֹנְךָ.
כְּשֶׁבָּאתָ כּוֹאֵב, אָבוּד, מִתְאַוֶּה,
פָּתַחְתִּי לְךָ;
אֲנִי בֵּיתְךָ, מִקְוֵה חַיֶּיךָ,
אֲנִי פֻּרְקָנְךָ וְאֵפֶר אִשְּׁךָ.
וּבִכְלוֹת־יוֹם, עָיֵף, יָגֵעַ מִלִּהְיוֹת,
אֲנִי הַכָּרִית לְרֹאשְׁךָ הַשּׁוֹקֵעַ,
יְצוּעַ אֲדָמָה תַּחְתֶּיךָ, רֶחֶם הַמְּנוּחָה.
אֲנִי מִקְסַם הָעוֹלָם,
בּוֹ תֵּדַע צַעַר וְעֹנֶג; אֲנִי חֲלוֹמְךָ.
אֵלִי שֶׁלִּי,
מֵעוֹלָם לֹא עֲזַבְתָּנִי.
***
צָמָא - שירים מאת אמיר אור | סדרת ריתמוס לשירה
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ