ב-20 בספטמבר 1890 נולדה רחל בלובשטיין-סלע, הידועה יותר בשם העט שלה - רחל המשוררת.
לכבוד יום הולדתה הנה מבחר משיריה
[פגישה, חצי פגישה]
פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,
קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי…
וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר
מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.
אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –
הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.
וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן
לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!
תל-אביב, 13.4.25
צִפִּיָּה
לִנְעֹץ בָּאֲפֵלָה עֵינַיִם מְשַׁוְּעוֹת,
לִפְרֹשׂ אֶל הֶחָלָל יְדֵי גַעְגּוּעִים,
וְאֹזֶן לְהַטּוֹת לְקוֹל רִשְׁרוּשׁ עָלִים,
וּלְפַלֵּל לְנֵס, וּלְיַחֵל לְאוֹת – –
ושֶׁבַע לְהִוָּאֵשׁ וְשֶׁבַע לְהַאֲמִין
בְּנֶחָמַת-סוֹדוֹת, בִּגְמוּל קָרוֹב וָעֵר,
לִצְלֹל בְּשִׁכְחָה וּפֶתַע לְהִתְנַעֵר
וּלְקַלֵּל הַדִּין, וּלְקַבֵּל הַדִּין – –
וּלְבַקֵּשׁ מִקְלָט בְּחֵיק צַלְמֵי עָבָר,
בְּמַגָּעָם חוֹמֵל, בְּמַגָּעָם טָהוֹר,
לִרְעֹד מִבְּכִי כָּבוּשׁ, וְעַד הַיּוֹם יֵאוֹר
לִשְׁכֹּר מִמְּרִי הַכְּאֵב וּמִמָּתְקוֹ הַזָּר – –
מיכל
וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת-דָּוִד – –
וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ
(שמואל א‘, י"ח, כ’; שמואל ב‘, ו’, ט"ז)
מִיכַל, אָחוֹת רְחוֹקָה! לֹא נִתַּק חוּט הַדּוֹרוֹת,
לֹא שָׁלְטוּ בְּכַרְמֵךְ הַנּוּגֶה חֲרֻלֵּי הַזְּמָן,
עַל כְּתֹנֶת מִשְׁיֵךְ לֹא דָהוּ פַּסֵּי אַרְגָּמָן
וְצִלְצוּל אֶצְעֲדוֹת זְהָבֵךְ עוֹד הָאֹזֶן תִּקְלֹט.
לֹא אַחַת רְאִיתִיךְ נִצֶּבֶת לְיַד הָאֶשְׁנָב,
בְּעֵינֵךְ הַיָּפָה מְהוּלִים גָּאֲוָה וָרֹךְ;
מִיכַל, אָחוֹת רְחוֹקָה, אֲנִי עֲצוּבָה כָּמוֹךְ,
כָּמוֹךְ נְדוּנוֹתִי לָבוּז לַאֲשֶׁר אֹהַב.
[רק על עצמי]
רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי
צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.
גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל צַמֶּרֶת –
דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל,
יַד עֲנָקִים זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת,
יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל.
כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע
פַּחַד טָמִיר מִיַּד עֲנָקִים.
לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא?
לָמָה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?
ד' אדר תר"ץ
באחד גלגולי
הֶהָיִיתִי חַיָּה בֵּין חַיּוֹת הַשָּׂדֶה
בְּיָמִים רְחוֹקִים, בְּאַחַד גִּלְגּוּלַי?
וּמֵאָז לִי קִרְבַת הָאָחוֹת לְחַי
וְאֵימַת הָאָדָם הָרוֹדֶה?
אֲפֹרַת הַנּוֹצָה וְחַסְרַת הַמָּגֵן
גֻּלְגְּלָה-פִּרְפְּרָה בִּי נִשְׁמַת צִפּוֹר?
מַנְגִּינָה עַגְמוּמִית, אַהֲבַת הַדְּרוֹר –
הֵן מִמֶּנָּה, מִמֶּנָּה שְׁתֵּיהֶן.
וְאוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרָחוֹק-קָדוּם
הָיִיתִי גִבְעוֹל-עֲשָׂבִים יְרַקְרַק?
וְלָכֵן בְּאִמִּי-אֲדָמָה אֶדְבַּק,
וּמְנוּחַי בְּחֵיקָהּ הַשָּׁחוּם.
שלהי קיץ, תרפ"ט
הַאַתָּה הוּא הַקֵץ
הַאַתָּה הוּא הַקֵץ? עוֹד צָלוּל הַמֶרְחָב
עַרְפִלֵי הַחַיִים עוֹד רוֹמְזִים מֵרָחוֹק,
עוֹד הַשַּׁחַק תָּכֹל וְהַדֶּשֶׁא יָרֹק,
טֶרֶם סְתָו.
אֲקַבֵּל אֶת הַדִּין, אֵין תְּלוּנָה בִּלְבָבִי,
הֵן אָדְמוּ שְׁקִיעוֹתַי וְטָהַר שַׁחֲרִי,
וּפְרָחִים חִיְכוּ בְּצִדֵּי נְתִיבִי
בְּעָבְרִי.
אֹשֶׁר שָׁלֵו
תְּלוּלִית הַחוֹל שֶׁמֶשׁ רָוְתָה,
עַל תְּלוּלִית הַחוֹל – אֲנִי וְאַתָּה,
וּבַלֵּב –
אֹשֶׁר שָׁלֵו.
חֲצָאֵי צְבָעִים, חֲצָאֵי קוֹלוֹת,
לֹא צָרִיךְ לִשְׁאֹל, לֹא צָרִיךְ לַעֲנוֹת
הַבֵּט, הַקְשֵׁב.
הַעֲבֵר יָדְךָ עַל חֶלְקַת שְׂעָרִי.
בַּלֵּב –
אֹשֶׁר שָׁלֵו,
צֳרִי.
*
הִנֵּה אֶקַּח אֶת מַבַּט עֵינֶיךָ –
עָצְבּוֹ הַשָּׁקֵט, צְחוֹקוֹ הַמֵּאִיר,
הָרֹךְ הַבָּרוּךְ הָרוֹעֵף מִמֶּךָ,
הָרוֹפֵא לְלִבִּי כְּמֶרְחַב הַנִּיר –
הִנֵּה אֶקַּח אֶת מַבַּט עֵינֶיךָ,
הִנֵּה אֶקַּח וְצָרַרְתִּי בַּשִּׁיר...
כ' חשון, תרצ"א
שַׁי
אֲעוֹלֵל כַּגֶּפֶן
שְׁאֵרִית הָרַחַשׁ
וְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְ
מִזִּמְרַת לִבִּי –
כָּל שֶׁיַּד הָעֶצֶב
לֹא עָקְרָה מִשֹּׁרֶשׁ,
שֶׁקְּדִים-הַזַּעַם
לֹא שָׁדַף עוֹד בִּי.
אֲרַפֵּד הַטֶּנֶא זִכְרוֹנוֹת כִּנֶּרֶת,
וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶר
בֵּין עֲצֵי הַגָּן,
זְהַב הַצָּהֳרַיִם
בְּמֶרְחָב רוֹגֵעַ
וְלִילַךְ הָעֶרֶב
עַל הָרֵי גוֹלָן;
זֵכֶר לֵיל הַסַּהַר
עַל חֶלְקַת הַמַּיִם.
זוֹ תְּרוּעַת הָאֹשֶׁר
בַּעֲלוֹת יָמַי,
כְּבִשְׁנִי תוֹלַעַת
בָּהּ אֶקְשֹׁר הַטֶּנֶא
וְאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ –
הֲתִשְׂמַח לַשַּׁי?
תר"ץ
מתוך הספר