ריביירה

מתוך: בעיות אישיות (1954-1957) > כל השירים 1

דוד אבידן

ריביירה


הַקַּיִץ חַם הַקַּיִץ חַם,
שׁוּעָל שׁוֹטֶה חֲמוֹר חָכָם.

וְהַכְּתִיבָה אַף הִיא אֵינָהּ
אֶלָּא תִּרְכֹּבֶת מְשֻׁנָּה
שֶׁל יְצָרִים וְתוֹדָעָה,
שֶׁל יִסּוּרִים וִידִיעָה.
גּוֹרָל וּפַעֲמוֹן-צְלִילָה
שֶׁל הַיּוֹרְדִים לַמְּצוּלָה.
חִפְּשׂוּ לָהֶם זָהָב טָמוּן
בְּמַמְלַכְתּוֹ שֶׁל הַתַּמְנוּן.
בִּקְּשׁוּ לָהֶם עִסּוּק חָשׁוּב
כַּאֲנָשִׁים מִן הַיִּשּׁוּב.

אֲבָל עַכְשָׁו הַקַּיִץ חַם,
שׁוּעָל שׁוֹטֶה חֲמוֹר חָכָם.

בִּקְּשׁוּ לָהֶם לִהְיוֹת דְּבַרְמָה
וְלֹא הִשִּׂיגוּ מְאוּמָה.
וּכְשֶׁהִשִּׂיגוּ מְאוּמָה
חָזְרוּ בִּקְּשׁוּ לִהְיוֹת דְּבַרְמָה.
תְּשׂוּמַת-לִבָּם אֶל הָעַלְמָה
גַּם הִיא הָיְתָה קְצָת מֻגְזָמָה.

הַקַּיִץ חַם הַקַּיִץ חַם,
שׁוּעָל שׁוֹטֶה חֲמוֹר חָכָם.

וְרַק יָדְעוּ שֶׁקֶּצֶב טוֹב
תָּמִיד מֹחוֹתֵיהֶם יִשְׁטֹף
כְּמוֹ הַגַּלִּים בְּהִלּוּכָם,
שׁוּעָל שׁוֹטֶה חֲמוֹר חָכָם.
וְעוֹד יָדְעוּ: בִּקְּשׁוּ לָהֶם
קְצָת אַהֲבָה. בְּשֶׁלָּהֶם
הָאַהֲבָה קְצָת נִתְקַפְּחָה
וּלְשָׂדוֹת זָרִים הָלְכָה.

הַקַּיִץ חַם הַקַּיִץ חַם,
שׁוּעָל שׁוֹטֶה חֲמוֹר חָכָם.

הָיָה קְצָת רַעַשׁ בָּאֲוִיר
רוּחַ עֶרֶב יָם קָרִיר.
הַהַרְגָּשָׁה הָיְתָה טוֹבָה,
וְזֶה שִׁבְחָהּ שֶׁל אַכְזָבָה.
בִּקְּשׁוּ לָהֶם קְצָת אַהֲבָה
אֲבָל הָיְתָה בָּם גַּאֲוָה
הַהַרְגָּשָׁה הָיְתָה טוֹבָה
אֲבָל הָיְתָה בָּם עֲזוּבָה
אֲבָל הָיְתָה בָּם תַּאֲוָה
וְזֶה שִׁבְחָהּ שֶׁל אַכְזָבָה.
בִּקְּשׁוּ לָדַעַת, נִמְלְכוּ
שָׂחוּ בַּמַּיִם, נִמְלְחוּ,
רָבְצוּ עַל חוֹל יָבֵשׁ וָחָם.
שׁוּעָל שׁוֹטֶה חֲמוֹר חָכָם.

וְרַק יָדְעוּ שֶׁקֶּצֶב טוֹב
תָּמִיד מֹחוֹתֵיהֶם יִשְׁטֹף,
אֲבָל תָּמִיד בִּיחִידוּת,
וְזֶה שִׁבְחָהּ שֶׁל הַבְּדִידוּת.

הַקַּיִץ חַם הַקַּיִץ תַּם,
חֲמוֹר שׁוֹטֶה שׁוּעָל חָכָם.

מתוך: בעיות אישיות (1954-1957) > כל השירים 1