רק מי שרחק מביתו
ישראל אלירז
רַק מי שְׁרָחַק מִבֵּיתוֹ מרבֶּה לדבּר כָּךְ
עַל בַּיִת וּלְהניחוֹ בְּשֶׁקֶט פַּעַם לְיַד זִַית פַּעַם
לְיַד גָּדֵר וּלְעַקֵל לִימִינוֹ נָהָר (מֵשְׁמַע,
וָאדִי). בַּבְּקָרִים, אֵין מקוֹם לְגוּפוֹ, הוּא פּוֹנֶה
אֶל הָעֵצִים כְּאִלּוּ הָיוּ מִזְרָח, רָץ עַל שְׁבִיל
הֶעָלִים הַיְבֵשִים, מְדַמֶּה לִשְׁמֹעַ קַשׁ אוֹ שֶׂה עַל גְּדַת
הַמַּיִם הַמַּגִּיעִים עַד עָמֹק יוֹתֵר מְאָזְנָיו.
הָעֲיֵפוּת, זוֹ מַחֲלַת הַזִכָּרוֹן, מְבִיאָה עַל מִצְחוֹ
כַּף-יָד גְּדוֹלָה, שְׁהִיא אֵשׁ עוֹבֶרֶת בַּשַּׁבְרִיר הָאָפֵל
בֵּין וָרֹד לִצְעָקָה, פִּתְאֹם נוֹפֵל הָאוֹר כְּמוֹ בָּעַיִן
הַמִּתְכַּוֶּצֶת לְזִכְרוֹן מַסָּע בְּתוֹךְ שֶׁקֶט הַשַׁיָּךְ לְמָקוֹם אָחֵר
מתוך הספר דברים דחופים
>>>שירים נוספים באנתלוגיה>>>