ענת לוין
מתוך רק רגע גוף
מי
מִישֶׁהוּ הִפְשִׁיט מִישֶׁהוּ לָחַשׁ
מִישֶׁהוּ פָּצַע מִישֶׁהוּ חָבַשׁ
מִישֶׁהוּ לָשׁ אֶת הַגּוּף
מִישֶׁהוּ נוֹאַשׁ עִם שַׁחַר
מִישֶׁהוּ עָזַב
מִישֶׁהוּ עָזַבְתְּ אוֹתוֹ
מִישֶׁהוּ אָמַר אֶצְלֵךְ
אוֹ אֶצְלִי.
אֶצְלְךָ.
מִישֶׁהוּ טָרַק בְּאִבְחָה
מִישֶׁהוּ אָמַר כַּלְבָּה
מִישֶׁהוּ נָתַן מַכָּה עַל חֲצִי
יָרֵחַ לָבָן. הָעֶרֶב הָיָה
מַר וְקָצָר מִישֶׁהוּ קָשַׁר
וּמִישֶׁהוּ נִקְשַׁר מִישֶׁהוּ הִתְחִיל
אִתָּךְ מִישֶׁהוּ גָּמַר מִי
אָהַב אוֹתָךְ הַלַּיְלָה
לְבַדּוֹ.
לילדוֹת
הַלֵּב יִקְטַן
יִקָּמֵץ לְאֶגְרוֹף
יִסְתַּגֵּר בֱּאֱגוֹז
יִתְאַבֵּן בְּאֶבֶן
יִגָּרֵס לְחָצָץ
יִפָּצַע. קָשֶׁה
לִגְדֹּל.
ירח
מִי מְלַמֵּד אֶת הַיָּרֵחַ בַּסְּתָו
לִהְיוֹת אָדִישׁ לְשִׂנְאָה,
לְאַהֲבָה? גַּם אֲנִי רוֹצָה.
דרך
הוּא מְחַכֶּה לִי בַּחוּץ
פּוֹחֵד שֶׁלֹּא אֶמְצָא אֶת הַמָּקוֹם
כְּבָר מִמֶּרְחָק אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ, גֶּבֶר
בְּתוֹךְ עֶרֶב שֶׁנִּתַּק מִן הַיּוֹם,
מְחַכֶּה לִי חָזָק וַאֲנִי בָּאָה וְהוּא הַמָּקוֹם.
מתנה
אֲנִי מוֹסִיפָה יוֹ"ד לַמִּלָּה פְּרִידָה, כְּמוֹ שֶׁלִּמַּדְתְּ אוֹתִי,
וּמִתְכַּסָּה בַּשְּׂמִיכוֹת שֶׁנָּתַתְּ לִי בַּחֹרֶף שֶׁעָבַר, וְלוֹבֶשֶׁת
אֶת הַטַּיְץ הַמְנֻמָּר שֶׁאַתְּ שׂוֹנֵאת.
בַּשַּׂקִּיק לָעֲבוֹדָה שְׁנֵי תַּפּוּחִים, אֲבָל אָכַלְתִּי עוּגִיּוֹת.
אִם נִהְיֶה שְׁמֵנוֹת, אַתְּ מְבִינָה, יִהְיֶה מֵאִתָּנוּ עוֹד.
אֵלּוּ הַיְסוֹדוֹת שֶׁלָּנוּ:
כַּסְפִּית (אֲנִי)
כֶּסֶף (אַתְּ)
עוֹפֶרֶת (קָלִיעַ)
He (הֲבָנוֹת)
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מִזָּרִים
וְהֵם זָזִים, נוֹתְנִים לִי לַעֲבֹר, בִּלְעָדַיִךְ
אֲנִי עוֹבֶרֶת, הַיָּמִים עוֹבְרִים,
בַּלֵּילוֹת אֲנִי מוֹרַחַת
קְרֶם עַל הַפָּנִים, יוֹד עַל הַמַּרְפְּקִים,
שֶׁמָּא אַזְקִין אוֹ אַחְלִיק בַּחֲלוֹם, יַלְדָּה
לְבַדָּהּ, בְּלִי מֵשִׂים כָּל הַדֶּרֶךְ
הַבַּיְתָה אָרוּץ, מִתְיַפַּחַת מְאֹד.
שעון
בַּבֹּקֶר אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים:
צְחוֹקֵךְ, הָאַגָּס.
הַיָּמִים כְּמוֹ עֵינַיִךְ, כְּחֻלִּים.
בָּעֶרֶב עֵינַי מִתְכַּהוֹת כְּעֵינֵי אִמִּי,
נָעֳמִי.
שלושה מכתבים קטנים
שָׁלוֹם נָעֳמִי,
הָעוֹלָם הוּא אֱגוֹז קָשֶׁה
שֶׁלֹּא אֲנַחְנוּ נְפַצֵּחַ.
נָעֳמִי שֶׁלִּי,
עוֹד תַּחְלִימִי מִפֶּצַע הַיַּלְדוּת.
אִמָּא פֹּה. אַל תִּבְכִּי.
נָעֳמִי,
הַלַּיְלָה מִנְהָרָה אֲפֵלָה, שְׁנִי.
אֲנִי מְחַכָּה לָךְ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי.