הסונטות של שייקספיר (1609) ראו אור לפני למעלה מ-400 שנה, אך עד עצם היום הזה הן מושכות את קוראיהן כבחבלי קסם. נושאיהן נצחיים: מנעמי האהבה וכאב הפרֵדה, גזר דינו של החלוף, קנאת האדם היוצר לקנייני הרוח שלו וכיוצא באלה נושאים שלא נס לֵחם.
לסונטה השייקספירית יש איכות תרפויטית: היא מאפשרת לקורא לראות ולהבין שהמכאובים ימיהם כימי האנושות, אך כל הפצעים מגלידים בסופו של דבר. היא מלמדת שתחת מגע-ידם של גדולי היוצרים הופכות הצלקות לפנינים נדירות ביופיָן. היא אף גורמת לקורא להתנער ממחשבות מרות בדבר קאנוניות קטנוניות שמקנאיו חרשו נגדו, להתעלות מעליהן ולהתבונן בחיים בראייה סטואית – רחבה ומנחמת.
154 הסונטות מוגשות כאן בתרגום חדש, פרי עטה של זיוה שמיר, שכבר פרסמה מתרגומיה בבמות שונות ובספרה המיית ים (שירת האהבה האירופית והספרות העברית), שראה אור בהוצאת ספרא והקיבוץ המאוחד בשנת 2008.
פרופ' שמיר, המלמדת שירה עברית בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי הרצליה, היא כלת פרס עקביהו על מפעל חיים בחקר השירה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
החיים כמות שהם
לסונטות שחיבר שייקספיר נודעה השפעה אדירה על התפתחותה של השירה העולמית. כבשאר יצירתו, הוא מתרחק ממליצות שדופות ומציג את האמת במערומיה