עד כמה הציבור הישראלי יודע באמת מה היה כאן לפני 1948?
מי היו תושבי המקום? מה היו אורחות חייהם, דעותיהם, מחשבותיהם ורגשותיהם?
עד כמה הציבור הישראלי מכיר את התושבים הערביים של מדינת ישראל בלי מרכאות ואילוצים פוליטיים?
ספר זה מציע תשובות לשאלות אלו. הוא מציג לפנינו סיפור יוצא דופן, המהווה ציון דרך בדברי ימי יחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל - ספרה האוטוביוגרפי-חברתי-פוליטי של נאדיה חילו, תושבת יפו פמיניסטית בנשמה, חברת כנסת לשעבר, עובדת סוציאלית, לוחמת חברתית ללא חת למען דו-קיום, זכויות נשים וצדק חברתי.
נאדיה חילו היא אישה פורצת דרך. בזכותה נפתחו שערים רבים בפני הנשים הערביות בארץ. היא אישה שסיפור חייה מהווה פן אחר, בלתי מוכר, של תולדות בני שני העמים החיים כאן, על אדמת ישראל.
סיפורה המשפחתי שוזר בתוכו את ההיסטוריה הפלסטינית-ישראלית של השנים שלפני קום המדינה היהודית, מזווית שלא הכרנו: הזווית שבה ראו את הסכסוך צעירים ערביים שהתבגרו בארץ שבעת קרבות ודם. סיפורה האישי מאיר את ההווה המשותף לבני שני העמים, שנדונו לחיות ביחד על אדמה אחת.
הספר מעורר את הכמיהה המשותפת לכולנו, לשלום בין העמים, ומוכיח שהדבר אפשרי, כאשר מניחים בצד את הדעות הקדומות ומקדמים את המטרות החשובות לבני שני העמים.
דפי הספר מאירים בפני כלל הציבור בארץ זווית חדשה של הפסיפס האנושי החי כיום במדינה. סיפורה האישי המרגש של נדיה חילו מוסיף נדבך חשוב לקידום השלום ולשיפור המעמד של כלל הנשים במדינת ישראל.
הספר יתורגם לערבית ולאנגלית ויישא מסר חשוב ואנושי לתושבי מדינות המזרח התיכון.