הרומן מתום עד תום הוא החוליה הרביעית והמסכמת ביצירתו האוטוביוגרפית רחבת היריעה של חנוך ברטוב, הרואה אור מחדש בשלמותה בספריה החדשה. קדמו לו של מי אתה ילד, רגל אחת בחוץ ופצעי בגרות. הסיפור מלווה את גיבוריו, אלישע קרוק ונוגה אהובתו, בחייהם המשותפים על פני חמישים שנים ויותר, שראשיתן עם שחרורו של אלישע מן הצבא הבריטי בתום מלחמת העולם השנייה, וסיומן בימים הסוערים שאחרי רצח יצחק רבין. המציאות ההיסטורית נוכחת ברומן בשפע, וחייהם של צמד הגיבורים אחוזים ומשולבים בה, כגון בפרקי התיאור רבי החיוניות של מלחמת העצמאות בירושלים וסביבותיה. ואולם מרכז הכובד מוסט והולך מן המרחב הציבורי אל רשות היחיד, מן הממד ההיסטורי והעלילה הלאומית אל האנושי היומיומי ואל מכאובי הגוף והנפש, וההזדהות הנפעמת עם הכלל מתחלפת עם השנים בניכור עגום כלפי הארץ ששינתה את פניה.
עיקרו של הרומן נעוץ במעגל הזוגי האינטימי. זהו סיפור אמיץ וחושפני על חיי נישואים שנהפכו למאבק בין שני אנשים גאים ועקשנים; על היסדקותם של נישואים אלה ללא תקנה מחמת חטאיהם של שני הצדדים והייסורים שהסבו איש לזולתו; על אהבה גדולה שלא פגה, אבל נהפכה לדרמה של רצונות מתנגשים, המיתרגמים למסכת של עינוי הדדי. זהו גם סיפור על השלמה, סליחה וכפרה, הצומחת מתוך הקִרבה המיוחדת שנרקמה בין בני הזוג בצל המוות. אחד משיאי הספר הוא קריאתם המשותפת של השניים, ערב מותה של נוגה מחלתה הממארת, בשירי כוכבים בחוץ של אלתרמן על תשוקתו האינסופית וסגידתו הנצחית של הגבר לאהובתו, ועל הקשר הגורלי המרתק אותו אליה מעבר לחיים ולמוות. זהו סיום נשגב לסיפור קורותיהם של גבר ואשה, אשר למרות כל מה שעבר ביניהם נותרו לפתוחים זה בזו עד כלות.
מתום עד תום ראה אור לראשונה בשנת 2003. במהדורה זו נוספה אחרית דבר מאת אבנר הולצמן.
זכה בפרס עגנון לספרות לשנת 2006, על ספרו "מתום עד תום". ובפרס בוכמן לספרות מטעם יד ושם. בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה. ב-2008 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים. בשנת 2010 זכה בפרס ישראל בתחום ספרות ליוצרים