פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,
קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דָּי...
וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר
מִשְׁבַּר הָאֹשֶר וְהַדְּוָי.
שני ספרי שירה קטנים בלבד הספיקה רחל המשוררת להוציא לאור בחייה הקצרים – 'סָפִיחַ' (תרפ"ז, 1927) ו'מִנֶּגֶד' (תר"ץ, 1930) – בטרם נפטרה ב-16 באפריל 1931 והיא בת ארבעים בלבד. כשנה לאחר מותה ראה אור ספרהּ השלישי 'נְבוֹ', ובו קובצו שיריה מהשנה האחרונה לחייה.
בספר זה כונסו שלושת קובצי השירה של רחל המשוררת, כנתינתם הראשונה: 'סָפִיחַ' ו'מִנֶּגֶד' כפי שנערכו, קרוב לוודאי, בידי רחל עצמה, ו'נְבוֹ' – כפי שנערך בידי ידידיה לאחר מותה.
את הספר ערך פרופ' עוזי שביט.
ספר בסדרת מבחר | זוטא - סדרת שירה לכל כיס