המשורר והסופר, חתן פרס ישראל חיים גורי מת בגיל 94.
מבחר משיריו - ועל שיריו וכתיבתו
מתוך אף שרציתי עוד קצת עוד
רְאִי
מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ.
הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ,
עִם פָּנֶיךָ הַזָּרוֹת בָּרְאִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הָעוֹשֶׂה אוֹתְךָ כֹּה שׁוֹנֶה מִצּוּרוֹת הֱיוֹתְךָ.
אַתָּה מְצֻלָּם וְחָתוּךְ, תָּפוּר וּמְתֻקָּן,
מַמְשִׁיךְ לְהַמֵּר עַל סִכּוּיֵי הַהֶמְשֵׁךְ.
עוֹד עַל הַגֶּשֶׁם
וּבַלַּיְלָה הַהוּא, אַחַד הַגְּשׁוּמִים וְהַסְּעוּרִים בְּיוֹתֵר בְּלֵילוֹת הַשָּׁנָה,
נָהַגְתָּ לִירוּשָׁלַיִם, לֹא לִפְנֵי שֶׁלָּגַמְתָּ סֵפֶל קָפֶה חָזָק וְחָרִיף,
לְבַל תִּשְׁקַע בְּשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה שֶׁל שֵׁנָה,
שֶׁדַּי בָּהּ כְּדֵי לְהָמִיט עָלֶיךָ אֶת אֲסוֹנָהּ.
בְּרָקִים קָרְעוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וּמֵעָלֶיךָ הִתְגַּלְגְּלוּ הָרְעָמִים הַכְּבֵדִים,
שֶׁהֵעִידוּ שׁוּב וָשׁוּב עַל כֹּחָם הָאַרְטִילֶרִי שֶׁל אֵיתָנֵי הַטֶּבַע,
לְהַזְכִּירֵנוּ מַה כֹּחָם וּמַה כֹּחֵנוּ, לְהַבְדִּיל.
וְהָיָה בַּמְּהוּמָה הַהִיא, הָרוֹעֶשֶׁת וְהַמּוּאֶרֶת, אוֹתוֹ קֶסֶם קָדוּם וְהֵידָדִי.
וְהַמַּבּוּל הַהוּא לֹא חָדַל לְרֶגַע וְגֵאָיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֶבֶן הָיוּ לְנַהֲרוֹת־אֵיתָן,
עוֹלִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם, כְּהֵעָנוּת חוֹגֶגֶת לִתְפִלּוֹת הַצִּמָּאוֹן, בַּדֶּרֶךְ אֶל הַיָּם.
וְהַמַּבּוּל הַהוּא שֶׁלֹּא חָדַל לְרֶגַע נִמְשַׁךְ כְּמוֹ פִּצּוּי פָּרוּעַ וְהוֹלֵל.
וְקִוִּיתָ שֶׁהַפַּעַם, לְשֵׁם שִׁנּוּי, גַּם מִפְלַס־הַכִּנֶּרֶת, בִּתֵּנוּ הַיְחִידָה,
יָשׁוּב סוֹף־סוֹף וְיַעֲלֶה.
שֶׁיַּעֲלֶה כְּבָר מִפְלַס־הַכִּנֶּרֶת! שֶׁיִּפָּתַח סֶכֶר־דְּגַנְיָה, שֶׁיִּהְיֶה עוֹד קְצָת עוֹד!
מַה כְּבָר רָצִיתָ, מַה כְּבָר בִּקַּשְׁתָּ, לְמָה כְּבָר הִתְפַּלַּלְתָּ, לְכָל הָרוּחוֹת!
.jpg)
מתוך מאוחרים
*
הִנֵּה סִפְרֵי הַזִּכְרוֹנוֹת הוֹלְכִים וְנִפְתָּחִים,
אוֹר זָרוּעַ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֶׁלּוֹ.
וּכְבָר יוֹמוֹ הוֹלֵךְ וּמַעֲרִיב.
הוּא שָׁב לִקְרֹא, בְּנוֹתַי.
וְהֵן אִתּוֹ עִם הַנֶּחָמָה וְהַמָּלוּחַ
וְעִם הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת וְהַשָּׁנִים.
*
עַכְשָׁו רֵאשִׁית קַיִץ.
הַקָּמָה נְכוֹנָה לַקָּצִיר.
וְכָל הַהַתְחָלוֹת יָפוֹת וּצְעִירוֹת,
כְּמוֹ אֶפְשָׁרוּת פְּתוּחָה,
וְלֹא כָּלוּ כָּל הַקִּצִּים.
וּבוֹכָה בִּי אַהֲבַת נְעוּרַיִךְ,
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר,
לֶכְתִּי אַחֲרַיִךְ.
*
עוֹדֶנִּי פֹּה,
כְּמוֹ הוֹדָיָה עַל שֶׁכָּכָה עָלְתָה לִי.
וְאַתְּ עֲדַיִן עִמָּדִי.
וְאַתְּ מִן הַשָּׁמַיִם יְעוּדָה לִי.
וְאַתְּ כְּמִקֶּדֶם
עוֹלָה בִּי עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ועוד מבחר משיריו>