אוריאן

הספר מצטייר כרומן חניכה מודרני, נשי, המעוצב בצבעי שחור-לבן מינימליסטיים – החל מהסרטים הישנים שבהם צופה הגיבורה, הַמשך בתיאור הבית על שני אגפיו, השחור והלבן, וכלה באִפיון החֶברה הגבוהה של פריז, על דמויותיה ה"לבנות", שהשְחוֹר מאיים עליהן. השחור והלבן מתגלים כך במלוא עומקם ומצפינים תשוקות גדולות ויצרים עזים.
גדעון טיקוצקי

זוכה פרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית.

מנימוקי השופטים: הרחק מהעיר חדרה של ילדותה, הרחק מהסביבה המשפחתית החונקת ומן האב המת שהיה "פול ניומן של חדרה", המספרת ב"אוריאן", ספרה היפה של שירה פנקס, בוראת לעצמה חיים חדשים. זהו סיפור מרתק על הגירה ועל רב-תרבותיות, שבנימה הצרפתית המעודנת השרויה עליו יש משום חידוש והבטחה אמיתית לספרות הישראלית הצעירה.

 טעימה מהספר >>

ספר מרשים במידה רבה וראוי בהחלט לתשומת לב אוהדת ולהתייחסות
אריק גלסנר מתענג על רגעי היופי בספר

להיוולד מחדש בפריז
כולי שיכורה מהמילים שלה, מהסודות, מהפינות האפלות בנפשה, שהיא חודרת אליהן באומץ נדיר ... איזה יופי היא כותבת! מגלה טפח ומכסה טפחיים, כמו שיר, כמו ריקוד, כמו ציור בתנועה.
עטרה אופק על הספר

לאהוב, להתפייט ולכתוב