אדית זק ממליצה על ספרים על נשים יוצרות שכדאי להכיר
עורכת: רות מרקוס (הקיבוץ המאוחד, מגדרים, 2008).
ספר זה מציג יוצרות בתחומי הציור והפיסול, צילום,אדריכלות ואמנות עממית שפעלו בארץ במשך 50 שנה. כדי להתמודד עם הדרתן יש לנתק באופן זמני את ההיסטוריה הנשית מזו הגברית. ״חדרים משלהן״ לא היו להן, ורובן העמידו בראש סדר העדיפויות שלהן את הבית והמשפחה, מה שהיה בין הסיבות לזלזול בהן ובעבודתן.
יצירותיהן של נשים עד קום המדינה הן שערורייה של השתקה. פרטלדבורה בארון, לאה גולדברג ואלישבע עוסקים בדרך כלל אך ורק בכתביו של הסופר־הגבר באותן שנים, יהא השולי והבוסרי ביותר, ואילו ההתייחסות לנשים הסופרות היא מקריתוחלקית. הנשים שכתבו שירה בשנים ההן כבר חילחלו לתודעה הספרותית,אולם הפרוזה כרצף חסרה, קרועה ונאלמת. הספר הזה כולל 27 סיפורים פרי עטן של נשים, והיא משב רוח מרענן ואלטרנטיבה נשית לסיפורת הגברית.