אמיר ואביו יוצאים לחיפוש הנעליים שאבדו, ומבקרים בכל המקומות שבהם שיחק אמיר. מסע החיפוש הופך למשחק ניחוש משעשע.
"עדנה מבינה לנפשם של גיבוריה הקטנים ורוחשת כבוד לבעיותיהם, לרצונותיהם, לתושייתם, ליצירתיותם, לדמיונם. היא תמיד בעדם. הדרמות הגדולות של הקטנים זוכות אצלה לטיפול אוהד ומבין ומסתיימות תמיד בסוף טוב המספק קטרזיס, פורקן. וכל סוף טוב כזה מחזק את בטחונו של הילד במעשיו וביכולותיו. בדרכה העדינה מובילה עדנה גם אותנו, המבוגרים, לראות, להבין, לקבל, לסלוח ולשמוח".
(מתוך דברים שנשאה הסופרת והעורכת נעמי בן-גור ב-12.7.10 בבית אריאלה בערב המחווה לעדנה קרמר ומירה מאיר עם פרישתן מעריכת מדור ספרות הילדים בספרית פועלים).