שביעית, ספרה השביעי של המשוררת חוה פנחס-כהן, הוא אסופה של שבעה ספרי השירה שלה מ-1989 ועד עתה. רק האחרון בהם "אין לי מקום" רואה כאן אור לראשונה. אין זה "מבחר" שירים אלא כל השירים עד כה. זוהי אסופה רטרוספקטיבית ביוגרפית וספרותית של משוררת חשובה ובעלת קול שירי ייחודי, והיא מלווה בעבודותיהם הפלסטיות של האמנים: נחמה גולן, מרים גמבורד, סמיון בלו פיינרו וחוה ראוכר, עמם היא מקיימת דיאלוג תמידי עוד משחר כתיבתה.
שילוב יצירתם הוויזואלית באסופה מהווה עיקרון מנחה של תפיסתה הפואטית של חווה פנחס-כהן, הרואה בשירה חלק מהותי מעולם בין-תחומי עשיר ודיאלוגי.
השירים נעים מנושאי ה"בית": שירי משפחה, יחסי גבר ואישה, אם ובת, המבקשים לנסות להבין את מהות האינטימיות שבין בני הבית, לנושאים ארס פואטיים ולהתבוננות החותרת להתבונן ב"מקום" הטעון הזה, שאינו רק רקע לחיים, אלא איבר מאבריה של הכותבת. השירים פורשים לרווחה את עולמה האינטימי של אישה, לפיכך הגוף הוא הציר בו מקיים גוף האישה מגוון דיאלוגים עם נשיותה, עם יצירות מתחום הציור והפיסול. לעיתים מוצגת האישה מן הצד המושפל, החייתי שבה, ולעיתים מתרחש הדיאלוג דרך עין גברית מהחוץ אל הפנים. הגוף אינו רק גוף האישה אלא גם הבית והארץ, ושאלת השייכות הילידית והמיתית מול תחושת עכשוויות ארעית וחוסר ודאות.