וחצי תאוותי בידו

מתכון פלפלים בצק ותפוחים

בְּשָׁעָה שֶׁצָּלִיתִי אֶת הַפִּלְפְּלִים הָאֲדֻמִּים וְהַיְרֻקִּים עַד שֶׁכָּוָה עוֹרָם

וְהִתְפַּשֵּׁט הָרֵיחַ מֵהַמִּטְבָּח אֶל הָעוֹלָם, שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּחָלֶבּ יָרְדוּ טִילִים

עַל הָעִיר, רִמּוֹנִים וְגַז עַל אֲנָשֶׁיהָ וִילָדֶיהָ.

עַל כְּרִיכַת הַ-New York Times, רֶגַע לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה תְּמוּנַת אִשָּׁה

הַיּוֹצֵאת מֵהַהֲרִיסוֹת וְהוֹלֶכֶת עִם תִּינוֹק (מְדֻמְיָן) בַּעֲגָלָה נִצְרְבָה

בְּעֵינַי כְּאִלּוּ הִיא כָּאן.

לְאַחַר שֶׁקִּלַּפְתִּי אֶת עוֹרָם הַשָּׂרוּף מֵאֵשׁ הַמִּטְבָּח נִגְלָה בְּשָׂרָם

אָדֹם וּמַבְרִיק וְרַךְ חָתַכְתִּי אוֹתָם בְּסַכִּין חַד לִרְצוּעוֹת דַּקּוֹת אֵלּוּ

לְיַד אֵלּוּ וְשָׁמַעְתִּי עַל תְּאוּנַת דְּרָכִים. אֵם עַל יְלָדֶיהָ אִבְּדוּ חַיֵּיהֶם מוּל

פָּגוֹשׁ מַשָּׂאִית בְּלֵב כְּבִישׁ בְּאֵזוֹר הֲרָרִי. טִפְטַפְתִּי שֶׁמֶן זַיִת וְלִימוֹן

הוֹסַפְתִּי שִׁנֵּי שׁוּם וְהִמְשַׁכְתִּי לְעֵבֶר הַבָּצֵק שֶׁתָּפַח בַּקְּעָרָה.

לַשְׁתִּי אֶת הַבָּצֵק הַמְסָרֵב לִלְחִישׁוֹת וְנִכְנָע לְאֶגְרוֹפַי, לַשְׁתִּי בִּתְנוּעוֹת

מַעֲגָל מֵהַבֶּטֶן אֶל הָאֵינְסוֹף מַקְשִׁיבָה לְמִפְגַּשׁ הָאֲדָווֹת עִם

תְּנוּעָה מִשָּׁם אֶל הַבֶּטֶן וּבַחֲזָרָה פָּרַסְתִּי תַּפּוּחִים לְעוֹרְרוֹ

מִתַּרְדֵּמַת הָאַהֲבָה לְהַזְכִּירוֹ בֵּין הַתַּפּוּחִים בְּחֶבְיוֹן צִמּוּקִים

שָׁמָּה עוֹרַרְתִּיו לְהָסִיר הֶסְתֵּר פָּנִים וּלְהָבִיאוֹ אֶל גַּנִּי אֶל פְּלָאַי

רִמּוֹנִים לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנַּחַל וּלְהַנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל שַׁד יְמִינִי.

                                                            לפרופ' מיכל לוטם

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי וְאִמּוֹתַי

מִי שֶׁמַּשְׁגִּיחַ עַל הַבַּיִת וְעַל אֵם וְעַל הַבָּנִים

שֶׁתִּשְׁמַע קוֹלִי בַּשָּׁעָה הַזֹּאת בַּזְּמַן הַזֶּה וּמֵהַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ הַזֶּה

וְתִתֵּן לִי מֵהַשְׁגָּחָתְךָ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ, מְלֵאַת חֶסֶד וְרַחֲמִים.

אָנָּא הוֹצֵא מִתּוֹכִי כָּל אֵימָה וְהַשְׁאֵר בִּי יִרְאָה וּרְאִיָּה טוֹבָה,

תֵּן בִּי אֶת הַכֹּחַ לַעֲמֹד וְלָצֵאת מִתּוֹךְ הַנִּסָּיוֹן שֶׁנָּתַתָּ לְפָנַי

שֶׁלֹּא אֶפֹּל וְלֹא אֶכָּשֵׁל בְּרַעַד בִּלְתִּי נִשְׁלָט אוֹ בִּכְאֵב חוֹתֵךְ

אוֹ פַּחַד פִּתְאֹם לִפְנֵי יַקִּירִי וְלִפְנֵי אוֹהֲבִי, הוֹשֵׁט לִי יָד

לְהוֹצִיאֵנִי מִלְּפִיתַת הַחֹשֶךְ הַנָּמֹש תֵּן יָדְךָ לְהוֹצִיאֵנִי

מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַגּוּף הוּא בַּיִת לְהוֹבִיל אֵלָיו וּלְהוֹצִיא

מִתּוֹכוֹ, לְהוֹלִיד מִתּוֹךְ הַדָּם וְהַצִּירִים אֶת הַחַיִּים. לְהִשְׁתַּנּוֹת

וְלִקְרַב אֶל הָאֲדָמָה וְלֹא מִתּוֹךְ יִסּוּרִים. אֵל נָא.

אֵל רְפָא נָא אֵל נָא רְפָא נָא אֵל נָא רְפָא נָא בִּמְהֵרָה.

לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה לְסַפֵּר

ספר שיריה החדש של חוה פנחס-כהן.
ספריה של חוה פנחס-כהן עד כה: "הצבע בעיקר"  (1989, הוצ עם עובד),  "מסע אילה" (1985, ריתמוס, הקיבוץ המאוחד), "נהר ושכחה"  (1989, ריתמוס, הקיבוץ המאוחד), "שירי אורפאה" (2000, ריתמוס, הקיבוץ המאוחד), "משיח"  (2002, ריתמוס, הקיבוץ המאוחד), "הגנן הכלבתא והשרמוטה" (2006, ריתמוס, הקיבוץ המאוחד), "אין לי מקום", בתוך :"שביעית"  אסופה של שבעת ספרי השירה 2008, ריתמוס הקיבוץ המאוחד), "אסכולה של איש אחד", (2010, סדרת קו הדום ,הקיבוץ המאוחד)  אחי, הצמאון (2012, הקיבוץ המאוחד)