ספק אם יש לספרות העברית דמות מעוררת יותר ומטלטלת יותר מאורלי קסטל-בלום. בשבע-עשרה השנים שחלפו מאז החלה לפרסם העמידה קסטל-בלום ארבעה קבצי סיפורים, חמישה רומנים וספר ילדים אחד - יריעה ספרותית שהציבה אותה בשורה הראשונה של הסופרים בישראל ובמרכזם של פולמוסים ספרותיים רבים ומרתקים. אורלי קסטל-בלום, שתורגמה לתשע לשונות וגורפת התעניינות עצומה ברחבי העולם, היא אמנית של בדיקת הגבולות המסוכנים ביותר של השפה העברית. פעם אחר פעם היא מגדירה מחדש יחסים בין צורה ותוכן בספרות; פעם אחר פעם, בגמישות ובאומץ, היא נעה בין הטרגי לקומי ובין הריאלי לפנטסטי; פעם אחר פעם היא מישירה פנס אל לב המאפליה הבורגנית - בורגנות שאותה היא עוקצת מבפנים ואשר גיבוריה מאלתרים את קיומם עד גבול האבסורד. אסופת הסיפורים "סיפורים בלתי רצוניים" נכתבה בין השנים 1988 ל-1993 במקביל לכתיבת ספריה האחרים של אורלי קסטל-בלום. כל סיפור הוא לכידה כמו בלתי נמנעת, הבלחה של רגע. הסיפורים הבלתי-רצוניים מהווים פן נוסף ביצירתה של קסטל בלום והם עוסקים בסימון גבולות סביב הישויות 'סופר', 'סופרת' 'גבר', 'אישה'. זהו ספרה החמישי של אורלי קסטל-בלום.