צְרָצַר-תַּיָּר קָפַץ, תָּעָה,
הִרְחִיק מֵעִם הַבַּיִת.
פָּגַשׁ בִּגְבֶרֶת לְטָאָה
בֵּינוֹת שָׁמִיר וָשַׁיִת.
מי מאיתנו, ילדים ומבוגרים, לא איבד פעם את דרכו?בשירה הסיפורי של לאה גולדברג, המשוררת והסופרת האהובה, פונה הצרצר שהלך לאיבוד לבעלי חיים שונים שהוא פוגש, ומבקש עזרה. האם יסבירו פניהם לצרצר?
מי מהם יעזור לו להגיע הביתה בשלום?
נעמה בנזימן זכתה בעיטור הפנקס בקטגוריה "איור מצטיין לספר ילדים" על איוריה לספר.
**
הצרצר התייר הוא שיר סיפור שלא כונס מעולם בספריה של לאה גולדברג. הפעם היחידה שפורסם הייתה ב"משמר לילדים" ב- 10.9.1950 . נראה שברקע לפרסום השיר – הגאוּת בתנועת התיירים למדינת ישראל הצעירה, דיווחים על יחס לא הולם כלפי תיירים והכנות לקליטת אורחים רבים מחו"ל במכבייה שנפתחה כשבועיים לאחר פרסום השיר (ב-27.9).
נרי אלומה, עורכת הספר מספרת:
גדעון טיקוצקי נכנס לחדרי לפני כשנתיים ובידיו ערמה גדולה של כתבי לאה גולדברג מ'משמר לילדים', 'דבר לילדים' ועוד. "אולי תצליחי למצוא כאן משהו מעניין," אמר. עברתי על כל השירים והשיר הזה מיד תפס אותי. נכון שיש בו טון דידקטי מחויך אך נדמה לי שכל ילד שיאזין לסיפור יזדהה עם הצרצר האבוד שפעם אחר פעם נתקל בסירוב לעזור לו עד שבאה הגחלילית הטובה, מאירה לו פנים – תרתי משמע – ומלווה אותו לביתו.