ארז שוייצר ממליץ

ארז שוייצר, עורך ראשי שותף (לצד נגה אלבלך) ועורך ספרי השירה, ממליץ:

(* כל הספרים עכשיו בחצי המחיר)

חיים שלמים

"חיים שלמים" הוא רומן קצר ונפלא מאת רוברט זטהאלר, המחזיר לקוראיו באחת את האמונה בכוחה של הספרות לרומם את הרוח ולכונן חוויה אינטימית חד פעמית, שכולה עונג. חייו של איכר אוסטרי קשה יום שזורים בתהפוכותיה של המאה ה-20 ומלמדים - בלשונו המדודה והפיוטית כאחד של המחבר - את עיקר העיקרים: חיינו, חיי כולנו, אולי היו יכולים להיות קלים יותר, נעימים יותר, זוהרים יותר, אבל אף פעם לא שלמים יותר. יצירת מופת קטנה.

המצב האנושי

רגע השיא של "חיים שלמים" – נחיתת האדם על הירח, המשודרת בטלוויזיה ועוצרת לרגע את נשימתה של האנושות כולה – הוא גם נקודת המוצא של חנה ארנדט בבואה לדון במצב האנושי: מדוע ממהר כל כך האדם לעזוב את כדור הארץ? האין זה מתוך ניכור לעצם תנאי החיים שלו? שאלה זו מובילה אותה לדיון מעורר השתאות בשלל מרכיבי הקיום של האדם כיצור חברתי, היסטורי ופסיכולוגי, הנדרש לכונן את פעולתו המוסרית והרוחנית בתוך מסגרות חומריות ופוליטיות קשיחות. התוצאה היא לא רק מסע הגותי שכולו חוכמה צרופה – בעיני, "המצב האנושי" הוא מספרי העיון הטובים ביותר של המאה ה-20 – אלא גם קריאה לפעולה, הנושאת מסר הומניסטי מפוכח ומשכנע ביותר.

נסים ונפלאות

כדי להעביר מסר הומניסטי שכזה אין צורך להיות פילוסופית, כמובן - די להיות סופרת גדולה, חכמה, נדיבה ובעלת לשון מהלכת קסם. "נסים ונפלאות" הוא בעיני משיאי היצירה של לאה גולדברג לילדים, וככל שנחקקה בי חוויית הקריאה בספר כילד, עדיין הופתעתי והתפעמתי מכוחו לרתק, למתוח, להצחיק ולהרחיב את הלב גם כיום – את לבי, כמבוגר, ואת לבם של ילדיי הצעירים, בני דור אחר לגמרי: עיניהם הנוצצות היו ההוכחה כי קלאסיקה שכזאת אינה מתיישנת לעולם. המהדורה החדשה ובה איורים של מישל קישקה פשוט נהדרת.

מכאן עד

אישה בודדה ולא בודדה היא "דודה של שום-איש", הגיבורה הנפלאה של "נסים ונפלאות". כזאת היתה אולי גם גולדברג עצמה, אשר מצאה לה חבר ליצירה, ואולי גם חבר לנפש, במשורר טוביה ריבנר. בעיני, יצירתו המאוחרת של ריבנר היא לא רק יהלום מלוטש של תבונה ויופי, מפסגות השירה העברית של העשורים האחרונים, אלא גם הוראה רוחנית הנוגעת לאפשרות לחיות חיים טובים, רבי משמעות, גם בצל אובדן, הזקנה וההכרה בסופיות. שער כניסה מצוין לשירתו הוא המבחר "מכאן עד", הנחתם בפשטות במילה "תודה".

מנוסה מביזנטיון

ריבנר וגולדברג הם בנים מובהקים של תרבות אירופאית מפוארת ומיוסרת, של שכבת משכילים שהספרות היתה בבת עינה ומרכז קיומה. המשורר יוסף ברודסקי, זוכה פרס נובל, היה גם הוא בן לתרבות זו - בלבושה כמחתרת האינטליגנציה הרוסית, שבה שירה ופרוזה היו כלי נשק חתרני במשטר הדיכוי הסובייטי. "מנוסה מביזנטיון", קובץ המסות הנהדר שלו, נע בין ילדותו ובחרותו בלנינגרד לגלותו בארצות הברית ולמסעותיו בעולם, אבל הוא בעיקר מסע תודעתי בעולם של השכלה, אהבת המילה הכתובה והיופי, עולם שבו "ספרים נהפכו לממשותנו הראשונה והיחידה". לטוב ולרע, העולם שברודסקי מדבר עליו כבר איננו, אבל הדיון בו נדמה אקטואלי ורלוונטי למצב האנושי – היום, אולי יותר מאי פעם.

לרכישה בחצי המחיר

לעוד המלצות של ארז שוייצר, ראו את ספרו חוטים דקים נושאים את העולם: מבחר רשימות על שירה.

וספרו החדש, שום דבר לא יסתיר את השמש, משתתף במבצע ספרים חדשים בחצי המחיר